מודל לשימוש במידע מהתקנים רפואיים לבישים לצורך החלטות רפואיות והמלצות לפתוח רגולציה בישראל 2018

מאת: ד״ר ארנון אגמון, ד״ר אינה שוגייב, ד״ר רחל לוצאטי

תחום התקנים לבישים

תחום ה- Wearable devices (התקנים לבישים) הוא תחום שמתקדם בקצב מהיר מאוד מבחינה טכנולוגית ושיווקית ונמצא כיום בחזית הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים. בעזרת טכנולוגיה זו מפתחים מכשירים ושימושים חדשים בתחומים שונים המאפשרים לשמור, להעביר ולעבד מידע ללא אינטראקציות נוספות בין מחשב ואדם. תחום זה מבוסס על (wearable computing) wearable technology, והוצג לראשונה ע"י Xerox PARC  (Palo Alto Research Center): The method of enhancing computing use by making many devices (services) available throughout the physical environment, but making them effectively invisible to the user.
בעידן הרפואה ה'ישנה' המידע הרפואי התבסס על מספר מוגדר של מקורות: תיאור המחלה; ממצאי הבדיקה הפיסיקלית; ממצאי בדיקות המעבדה וההדמיה, הללו שולבו עם מידע מחקרי מהספרות המדעית. הרפואה החדשה צריכה להתייחס למקורות חדשים שנולדים יום יום. אחד המקורות החשובים היום הוא מידע אורכי הנאסף  מ'לבישים' Wearables, כגון שעונים חכמים, המספקים נתונים על דופק, לחץ דם, רוויון חמצן, רמת סוכר, רמת הזעה ועוד. מידע בייצור עצמי אינו חדש: שעון הספורט פיטביט (fitbit) הפופולרי יצא לשוק כבר בשנת 2009, ומאז ישנה התפוצצות אקספוננציאלית של 'מלבישים' לניתור עצמי, הכוללים שעונים, טבעות, שרשרות, חגורות, חולצות, נעלים, כרטיסים חכמים, חולצות ועוד. הפיתוחים הינם חלק ממגמת ה'כימות העצמי' – Quantify Self. במקביל עברו היצרנים לייצור 'בליעים' Ingestibles דוגמת אלה של חברת פרוטאוס, הכוללים חיישן ומשדר לדווח על מצב התרופה בתוך הקיבה והמעי. בנובמבר 2017 FDA  אישר תרופה פסיכיאטרית חדשה. Abilify MyCite שתדווח על בליעתה לעד 4 אנשים לבחירת המטופל.
השילוב בין מידע סלולרי למידע מהתקנים לבישים יכול לספק מדדים דומים לאלה הנאספים ביחידות לטיפול נמרץ, ולתמוך במגמה של מעבר הרפואה לבית המטופל. ניתוח המידע האורכי יכול להתריע מראש על מצבים אקוטיים ולפתוח אופקי מניעה וטיפול חדשים.

מרכיבי התקנים רפואיים (ובכללם לבישים)

התקנים רפואיים מורכבים מחומרה ותוכנה. החומרה היא החלק הפיזי שקולט, שומר, ושולח מידע. התוכנה כוללת את ההוראות – איך, מה ומתי יבוצע עם המידע (למשל שמירה, עיבוד, הצגה, ושליחה של מידע ו/או נתונים). ניתן לחלק את התוכנות הרפואיות לתתי סוגים. תוכנה לייצור ואחזקה של המכשיר הרפואי, תוכנה המשמשת לתפעול המכשיר הרפואי עצמו ותוכנה לביצוע החלטות רפואיות. מודל להטמעת מידע בהחלטות קליניות עינינו במידע והוראות ולכן עיקרו בתוכנה שנועדה לביצוע החלטות רפואיות.

Continue reading

מי שפיר – דף מידע

מה זו בדיקת מי השפיר ?

בבדיקה נשאבת כמות קטנה של מי שפיר מחלל האמניון– השק בתוכו מתפתח העובר. מי השפיר מכיל שתן עוברי ותאים עובריים המופרשים מראות ומעור העובר,על הנוזל והתאים ניתן לבצע מספר רב של בדיקות. דוגמאות לסוגי הבדיקות כוללות בדיקות גנטיות, בדיקת אנזימים, גורמים זיהומיים ועוד. תוכלו למצוא בבלוג מי שפיר – תבחינים עוד מידע.

מה הסיבות לבצע את הבדיקה ?

יש סיבות רבות לבצע את הבדיקה. הסיבה הנפוצה ביותר היא בעקבות חשד גבוהה לבעיה בחומר התורשתי העוברי, הנפוצה בהן, תסמונת דאון (בד״כ עקב בדיקות סקר לא תקינות) סיבות נוספות כוללות שקיפות עורפית לא תקינה, ממצאים חשודים למומים בסקירת המערכות, רמות חלבון עוברי לא תקינות ועוד. ניתן לבצע את הבדיקה גם ללא סיבה רפואית וזאת על מנת לברר את המרכיבים הגנטיים של העובר.

מתי מומלץ לבצע את הדיקור ?

בין שבוע 16 ל 23 , עדיף לפני שב 20

Continue reading

צילום חצוצרות בעזרת אולטרהסאונד וג׳ל (HyFoSy)

צילום חצוצרות בעזרת אולטרהסאונד היא פעולה רפואית לברור מעבר נוזל בחצוצרות (בעת ברור לאי פריון) .
צילום חצוצרות יכול להתבצע במספר צורות: הזרקת נוזל לרחם במהלך נתוח לפרוסקופי וצפיה בנוזל יוצא מהחצוצרות, הזרקת חומר שומני המכיל יוד לחלל הרחם במהלכו מבוצע שיקוף רנטגן (צילום רחם או HSG), הזרקת נוזל פיסיולוגי לרחם במהלכו מבוצע אולטראסאונד (Saline HyCoSy). הבדיקה החדשנית ביותר כוללת הזרקת ג׳ל מיוחד על בסיס מיים לחלל הרחם במהלכו מבוצע אולטרהסאונד (HyFoSy)

Continue reading

מי שפיר – תבחינים

מי השפיר הם נוזל הממלא את שק ההיריון המכיל תאים עובריים. בדיקת מי השפיר דוגמת נוזל זה לאבחון מחלות וזיהומים בעובר.

בדיקות / תבחינים שניתן לבצע מנוזל מי השפיר

בדיקת כרומוזומים

החומר התורשתי (די אן אי), הוא כמו ספר מתכונים המאוחסן ברב התאים בגוף. בעת חלוקת התאים, מתארגן ה די אן אי בחלקים הנקראים כרומוזומים אותם ניתן לראותם בעזרת מיקרוסקופ. במספר מחלות יש הפרעה במספר הכרומוזומים או שיש תוספות או חסרים של מקטעי די אן אי. לדוגמא, בתסמונת דאון יש שלושה עותקים של כרומוזום מספר 21 במקום שתיים. בתסמונת קרי-דו-שאט יש חסר גדול של די אן אי בכרומוזום 5.

הבדיקה יכולה לזהות שינויים בכמות ובמבנה של הכרומוזומים אך לא יכולה לגלות את כל השינויים הקיימים בחומר התורשתי. למשל, הבדיקה לא יכולה לגלות שינויים שקיימים רק בחלק מהתאים (פסיפס) או תוספות וחסרים מזעריים בחומר התורשתי שאינם נראים בעזרת מיקרוסקופ (שינויים תת-מיקרוסקופיים). חלק מהמחלות הקשורות לשינויים בחומר התורשתי מצריכות בדיקה ספציפית של מקטע קטנטן שלא ניתן לבצעה ללא בדיקה מיוחדת.

Continue reading

החיסונים נגד נגיף הפפילומה האנושי –עבר הווה ועתיד (מאמרו של דר' סיגלר אפרים)

החיסונים נגד נגיף הפפילומה האנושי עבר הווה ועתיד

דר' סיגלר אפריםיו"ר החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם והעריה.

מנהל שירות צוואר הרחם מחוז חיפה ומרכז רפואי כרמל

מבוא

פרסומת בעד חיסון הפפילומה באנגליה

פרסומת בעד חיסון הפפילומה באנגליה

ב נובמבר 2002  פורסם ב NEJM מאמר שתיאר הצלחה של 100%במניעה של נגעים טרום סרטניים 2-3 Cervical Intraepithelial Neoplasia) CIN ) בנערות שחוסנו נגד 16 Human Papilloma Virus 16) HPV). עברו 12 שנה מאז וגיל בת מצווה היא הזדמנות טובה לסכם את המידע שהצטבר מאז על יעילות, בטיחות והתוויות של מתן החיסונים ולנסות לראות מה טומן בחובו עתיד החיסונים. כמו כן החיסון נגד HPV נכנס לחיסוני השגרה במדינת ישראל לנערות בגיל 13 החל משנת 2014. החיסון נגד HPV הוגדר כחיסון מהפכני כיוון שלראשונה יש לנו חיסון נגד מחלת הסרטן.

ההיסטוריה של החיסונים מתחילה ב1796 עם אדוארד גנר שהיה  רופא כפרי באנגליה אשר חיסן

Continue reading

האם מותר לטוס בהריון ? (בטיחות טיסה בהריון)

בקצרה: לרב ההרות מותר לטוס בהריון.לטוס או לא לטוס ? טיסה מעלה את הסיכון להתייבשות ופקקת ורידים בנשים הרות. לא הוכחו סיכונים אחרים בהריון.

בטיסה חשופה האישה ההרה להדממה (ישיבה לאורך זמן = immobilization), אויר יבש, לחץ אטמוספרי מופחת (עקב שינויים בדיחוס המטוס) ולקרינה קוסמית. כל אלו העלו חששות כי טיסה יכולה להיות לא בטוחה בהריון.

כמות הקרינה המיינת שסופגת אישה הרה בהמלך טיסות קטנה ביותר ולכן לא נראה שקרינה קוסמית מסכנת את האם או העובר. אם זאת

Continue reading

שקיפות עורפית מעובה – מה המשמעות ?

השקיפות העורפית היא בדיקת אולטרה סאונד בטרימסטר הראשון. הבדיקה טובה בניבוי הפרעות בחומר התורשתי בעובר ובעיות נוספות.NT thick

בשקיפות מודדים את העובי של הנוזל התת עורי בעורף העובר בין שבוע 11 ל 14.ֿ

השקיפות נחשבת כתקינה מתחת ל 3ממ׳ (מתחת לאחוזון 95 של האוכלוסיה הנמדדת).

הפרדה בין תקין ללא תקין נועדה לברור את הנשים בסיכון יתר (מעל 3 ממ׳) ולבצע עוד בדיקות על מנת לאתר עוברים עם תסמונת דאון ובעיות אחרות. אצל רב הנשים הללו ההריון יהיה

Continue reading

האם אולטרה סאונד בהריון מסוכן ?

אנו משתמשים באולטרה סאונד כבר 30 שנהsafety first

ככלי אבחנתי בהריון. לא אחת אני נשאל האם הבדיקה בטוחה. ובכן, התשובה הקצרה היא, למיטב ידיעתנו כן. והתשובה הארוכה…

בעבר בוצעו מחקרים שבדקו את השפעת גלי הקול על בעלי חיים. עבודות אלו הראו כי אולטרה סאונד יכול להפריע להתפתחות תקינה של החיות שנבדקו. טענות אלו לא נצפו במחקרים על בני אדם עד כה.

לאולטרה סאונד שתי השפעות על הרקמה

Continue reading

הטיפול בקונדילומה

קונדילומה היא מחלה וירלית (הנגרמת על ידי וירוס) המועבר בעיקר במגע מיני.

women sitting with flower

שיעור הנשאות של הוירוס באוכלוסיה גבוהה. ברב המקרים אין נגעים גלויים לעין.

נגעים גלויים לעין מהווים מטרד אסתטי ופסיכולוגי ולפעמים אף בריאותי.

בהמשך אפרט את הטיפולים השונים הקיימים במקומותינו לטיפול בנגעים.

חשוב לזכור שלכל טיפול ייתרונות וחסרונות ולכן כדאי להיבדק ולייצר תוכנית טיפולית עם ההרופא המטפל

 

הטיפולים בקונדילומה מתחלקים לשלושה

Continue reading

יבלות אברי המין (קונדילומה) גם בהריון

יבלות באברי המין מאד נפוצות. הן נקראות גם קונדילומה (condyloma acuminate). היבלות נגרמות על ידי וירוס (הפפילומה) ומועברות genital-itchinessבעיקר ביחסי מין. היבלות נפוצות הן בגברים והן בנשים. נשים נוטות לפנות לטיפול יותר מגברים.

מה גורם לקונדילומה ?

יש מספר רב של וירוסים שונים הנקראים כקבוצה וירוס הפפילומה האנושי או בקצרה פפילומה. משפחת הפפילומה מכילה כ 70 זני וירוסים דומים (כמו שיש הרבה זני סחלבים) חלק מהוירוסים יכולים לגרום ליבלות חלק למצבים טרום סרטניים וחלק לסרטן.

איך נדבקים בוירוס הפפילומה?

Continue reading

%d בלוגרים אהבו את זה: