האם החצוצרות שלי פתוחות ?

לפי ארגון הבריאות העולמי, בכ 20% מהנשים עם בעיית פריון (בד"כ מוגדרת כשנה של נסיון עקר להרות)

תמצא בעיה בחצוצרות. כחלק מברור בעיה בפריון מקובל לבצע ברור לתקינות החצוצרות. בבלוג אתאר את תפקיד החצוצרות, הבדיקות הקיימות להערכת החצוצרות ומה מבוצע בפועל. בסוף הבלוג תוכלו לקרוא על מקור השמות השונים שיש לחצוצרות (סלפינגס, תעלות ע"ש פלופיו).

מהן החצוצרות (סלפינגס/תעלות ע"ש פלופיו) ?

החצוצרות הן זוג צינורות פעילים (יש להן מספר פעיליות כגון התכווצות, הנעת זרם הנוזל בחלל וייצור חומרים שונים) המחברים בין הרחם (האיבר בו גדל העובר) לבין השחלות (האיבר המייצר את הבייצית). לאחר הביוץ, הביצית יוצאת מהשחלה (המקום בה גדלה) לחלל החצוצרה. שם תתרחש ההפריה והעובר יתחיל לגדול. במגביל יעבור העובר בחצוצרה מספר ימים לפני שיגיע לחלל הרחם שם יושרש ויגדל לשארית ההריון. החצוצרה אם כן הכרחית לפריון טבעי. בברור פריון, יש טעם לדעת האם

החצוצרה מתפקדת או לאו. הרפואה כיום יכולה לאבחן האם יש מעבר בחצוצרה (וגם זה בדיוק מוגבל) אך לא יכולה לומר כמעט דבר על התפקוד שלה.

אילו שיטות קיימות להערכת החצוצרות?

1. אולטרהסאונד– קשה לדמות את החצוצרות באולטרהסאונד דו מימדי עקב הדמיון שלהם לרקמה שסובבת אותם. במידה ויש נוזל באגן (כמו לאחר ביוץ) ניתן לראותם בנוזל מופרדות מהרקמה הסובבת אותן בקלות. לא ניתן באולטרהסאונד דו מימדי לדעת האם הן פתוחות או סגורות. אך

אולטרהסאונד דו מימדי יכול לאבחן מספר פתולגיות היכולות לגרום לפגיעה בחצוצרות וירידה בפריון. אולטרה סאונד תלת מימד אינו יכול לדמות את המעבר בחצוצרות. הרעיון להשתמש באולטרהסאונד עם חומר ניגוד הוצג לראשונה בסוף שנות השמונים. הזרקת חומר ניגוד (סוג של סוכר נוזלי) איפשר לאולטרהסאונד הדו מימדי לדמות את המעבר בחצוצרות. השיטה התפתחה וכיום יש המבצעים אותה יחד עם דופלר תלת מימדי או עם תלת מימד ייעודי הנקרא דימות ניגוד מקודדת. מבחנים הראו כי שיטה זו מגבילה ביעילותה לצילום רחם ובעלת  שיעור סיבוכים נמוך יותר. שיטה זו עדיין לא השתרשה כקבע בבדיקות הפריון.

2. צילום רחם– צילום רחם הינו צילום רנטגן של המתאר של חלל הרחם והחצוצרות. זה כמו שהפסל מתאר

את צורת התבנית בו הוא נוצר. צילום רחם היא בדיקה טובה לדמות את מעבר הנוזל מהרחם לחצוצרות אך גסה מכדי לראות את הרקמה עצמה. כיום זו הבדיקה הכי נפוצה להערכת המעבר בחצוצרות. הבדיקה בד"כ גורמת לאי נוחות עד כאב ויש לי מספר סיבוכים לא נפוצים כגון פתוח תגובה אלרגית לחומר הניגוד ודלקת באברי האגן. הבדיקה כרורה בספיגת קרינה מייננת.

3. לפרוסקופיה– לפרוסקופיה היא שיטה נתוחית במהלכה מחדירים צינור לחלל הבטן. בקצה הצינור מצלמה המאפשרת למנתחים להסתכל לתוך הבטן (לאחר שמנפחים אותה בגז). לאחר

הזרקת צבע לרחם צופים המנתחים ביציאת הנוזל מהרחם וכך מוודאים שהנוזל הגיע באמת לחלל הבטן. הסיכוי לטעות באבחון מעבר בחצוצרה בדרך זו נמוך ביותר ולכן היא נחשבת ל"בדיקת הזהב". חסרונה הגדול הוא הצורך בנתוח והרדמה כללית. הרצון להימנע מנתוח הביא לפתוח שיטות לא פולשניות (אולטרהסאונד, צילום רחם) להערכת המעבר בחצוצרות.

אז מה השיטה המועדפת להערכת החצוצרות?

כמו בדברים אחרים ברפואה, מדובר באופנה וגאוגרפיה. בישראל מבוצעת בדיקת צילום הרחם ברוב המקרים. השימוש באולטרהסאונד לבדיקת המעבר בחצוצרות אינו נפוץ. השימוש בנתוח לבדיקת המעבר בחצוצרות גם אינו נפוץ והסיבה ברורה.

מה עושים אם אני חושדת שיש לי בעיית פריון?

אי פריון מוגדרת: העדר הריון לאחר שנה של נסיון להרות בנשים מתחת לגיל 35 וחצי שנה בנשים מעל גיל 35 או כאלה עם בעיות רפואיות היכולות לפגוע בפריון. במידה ואת חושדת שיש לך בעיית פריון מומלץ לפנות לרופא נשים מומחה בפריון.

מדוע נקראות החצוצרות?

בלטינית, חצוצרות נקראות Salpinx (סלפינגס) ובאנגלית (Fallopian tubes) או התעלות ע"ש פלופיו. סלפינגס היא חצוצרה ארוכה המסתיימת בפעמון בה ניגנו היוונים העתיקים. היוונים העתיקים השתמשו בחצוצרה בזמן קרב

וקולה הזכיר לרבים מהם את הקרבות בהן השתתפו. החצוצרה גם שימשה ככלי נגינה אומנותי. אורכה של החצוצרה נע בין מטר למטר וחצי. לשמוע איך נשמעה החצוצרה עקבו אחרי הלינק. בהמשך השתמשו דוברי הלטינים בשם טובה לחצוצרת נגינה. סלפינגס בלטינית משמעותו החצוצרה של אברי המין הנקביים (וגם תעלה באוזן). התעלות ע"ש פלופיוס נקראות אחרי שמו של גבריאלה פלופיו. פלופיו היה אנטומיסט מפורסם במאה ה 16. הוא היה הראשון לתאר את החצוצרות בספר אנטומיה שפרסם. היה ראש מחלקת אנטומיה וכירורגיה באוניברסיטת פדואה באיטליה (שנחשבה לאוניברסיטה הטובה בעולם אז). כמו כן, הוא נחשב למומחה בסקסולוגיה והיה הראשון לערוך ניסוי קליני ביעילות קונדומים…

תודות לדר אלדר עידו – מומחה בפריון על תרומתו בכתיבת הבלוג

מקורות:

אולטרהסאונד בגינקולוגיה ומיילדות, קאלן, מהדורה חמישית, 2008

סקירת ספרות