ד״ר ארנון אגמון

מומחה במיילדות וגניקולוגיה

סינון מאמרים

מה בין סקירה ציבורית לפרטית ? (בשב 19-25)

מהיא סקירה בסיסית?

סקירת מערכות בסיסית היא בדיקת אולטרה סאונד במהלכה נבדק המצאות ומראה איברים מסוימים בעובר המתפתח (ראו כאן אילו). הבדיקה יכולה לגלות מספר רב של מומים, אם כי לא את כולם. הבדיקה מבוצעת זה כשני עשורים ויותר. במגביל להתפתחות מכשירי האולטרה סאונד והידע הנרכש באמצעותם על התפתחות העובר, עברה הסקירה שינויים שנועדו לייעל וליתת לה קנה מידה אחיד. בשנת 2007 פורסמה החברה הישראלית לאולטרה סאונד במיילדות וגינקולוגיה נייר עמדה המפרט אילו איברים אמורים לדמות בעת הסקירה הבסיסית. המלצות אלו אומצו על ידי משרד הבריאות והן מהוות את המינימום הנדרש להדמיה בעת כל סקירה (בין אם ציבורית ובין אם פרטית) רשימת האיברים שפורסמה כוללת רק חלק מאברי העובר הניתנים לדימות בשבוע ההריון בו מבוצעת הסקירה.

מה לא נבדק ?

ברב הסקירות הפרטיות יתבצע תלת מימד כאשר ברוב הסקירות הציבוריות לאו. לא הוכח שתלת מימד מגדיל את שיעור גילוי המומים באופן כללי

לא נכללים ברשימה אברים רבים. רשימה חלקית כוללת את הוורמיס, הקורפוס קלוזום, עדשות העיניים, מראה הפנים, הלוע, הצוואר ומרכיביו, כיס המרה, כלי דם במרבית הגוף (ראות, כבד, בטן, כליות וכו,), האצבעות ועוד.

מי החליט מה ייבדק ומדוע ?

נראה כי הרשימה המוצעת על ידי החברה לאולטרה סאונד בישראל דומה לרשימה שפורסמה בשנת 2007 ע"י האיגוד האמריקאי לאולטרה סאונד. הרשימה שהוגדרה כחובה בארץ גם דומה לרשימה המומלצת על ידי האיגוד העולמי לאולטרה סאונד במיילדות וגינקולוגיה שפורסמה ב 2010. ההחלטה מה לבדוק ומה לא נובע, ככל הנראה, ממספר שיקולים שמנחים את בריאות הציבור שעיקרם עלות מול תועלת. צפייה באברים המוגדרים תבטיח ברב המקרים יילודים תקינים כאשר עלות הבדיקה (למערכת הבריאות) נשארת ברמה סבירה.

מי בודק ?

את הסקירות מבצעים רופאים מומחים בגינקולוגיה ומיילדות שעברו הכשרה לסקירות (בין אם ביחידת אולטרה סאונד בביה"ח ובין אם בביה"ס לאולטרה סאונד) וקיבלו אישור לבצע את הבדיקה על ידי מנהל יחידת אולטרה סאונד או רכז גינקולוגי בקופ"ח. הרופאים בד"כ מחויבים לעבור השתלמות סדירה אך לא בכל מקום יש בקרה בנושא. אין הבדל בין רופאים המבצעים בדיקות ציבוריות או פרטיות ובמקרים רבים הרופאים מבצעים סקירות גם במסגרת ציבורית וגם במסגרת פרטית. סוקרים העובדים במסגרת קופות החולים מחויבים באימון שנתי בביה"ח מאיר (ביה"ס לאולטרה סאונד). רופאים המתמחים באולטרה סאונד ועובדים בביה"ח משתלמים כל הזמן ביחידות האולטרה סאונד השונות. רופאים שאולטרה סאונד הוא עיקר עבודתם גם משתתפים בכנסים ומחקר בתחום.

חלון עצם תלת מימד. יש אברים שדימות תלת מימדי מקל על אבחון מומים (פנים, שלד וכו)  בוצע על מכשיר A30. כל הזכויות שמורות לסמסונג מדיסון
חלון עצם תלת מימד לגב העובר עוזר בדימות השלד. כל הזכויות שמורות לחברת סמסונג מדיסון

כמה זמן לוקחת הבדיקה ?

משך הסקירה בקופ"ח היא כ 20 דקות בעוד בדיקה פרטית נמשכת בד"כ כ 45 דקות. מאחר ובדיקה פרטית עולה יותר הרופא מקדיש לה יותר זמן. בזמן הנוסף בד"כ בודק הסוקר איברים נוספים שלא נבדקים בסקירה הציבורית. אין אחידות לגבי האיברים הנוספים הנסקרים וכל רופא מחליט בעצמו מה לבדוק.

כמה זה עולה לנו ?

סקירת מערכות ציבורית מכוסה בסל הבריאות ואינה בעלות (יש קופות שגובות סכום מינימלי של כמה עשרות שקלים) מחירה של סקירה פרטית משתנה בין הבודקים ובד"כ עולה אלפי שקלים.

עלות תועלת ?

כאשר מדובר בסקירה ציבורית, לפי מחקר גדול (אירופטל) נראה כי שיעור גילוי המומים טרום הלידה בעזרת אולטרה סאונד עומד על 70%. נראה כי המערכת הרפואית הציבורית  מעריכה כי יש ערך (מבחינת בריאות הציבור) להציע סקירת מערכות במסגרת סל הבריאות והיא גם ממנת את הבדיקה.  למיטב ידיעתי אין מחקרים שבדקו האם סקירה פרטית מוצאת יותר מומים מסקירה ציבורית. אם זאת הגיוני להסיק שבדיקה יותר מעמיקה מוצאת מומים ששכיחותן נדירה יותר ולכן יותר יעילה. לא ברור האם ההוצאה הכספית (באופן כללי לאוכלוסיה) משתלמת.

האם הבדיקה מסוכנת?

ארבעת חדרי הלב העוברי. אחד מהמבטים בסקירת מערכות. כל הזכויות שמורות לסמסונג מדיסון

כל עוד הבדיקה מבוצעת לפי הנחיות הבטיחות מחקרים רפואיים טוענים שככל הנראה אין סיכון לעובר או לאם.

אז במה לבחור?

כמו בכל דבר ברפואה אין כאן תשובה חד משמעית. הסקירה הבסיסית המבוצעת בארץ טובה ומגבילה לסקירות המבוצעות במדינות מפותחות אחרות. מי שהפרוטה מצויה בכיסו ומעוניין לקבל סקירה יותר מקיפה ומעמיקה ע"י רופא שהיא בוחרת ראוי שתיבחר בסקירה פרטית.

לאן פנינו מועדות?

בצוע אבחון מוקדם של מומים בעובר הוא יעד חשוב המניע מרכזי מחקר רבים. מרכזים חשובים מנסים להעביר את הסקירה לזמן השקיפות בטענה כי זו מבוצעת בכל מקרה. השקיפות נועדה בעיקר לשלילת תסמונת דאון והופעת בדיקות דם לאבחון תסמונת דאון בדם האם עלולה להפוך את השקיפות למיותרת. לאחרונה הודיע הארגון לאולטרה סאונד במיילדות וגינקולוגיה העולמי (בעצם בריטי/אירופאי) כי הוא ממליץ על סקירה בזמן השקיפות. בדיקה זו מבוצעת כעת במרכזים נבחרים באירופה. חשוב לציין כי בארץ הבדיקה מבוצעת כבר זמן רב על ידי מספר מומחים בתחום האולטרה סאונד. למרות שסקירה מוקדמת מאד מאפשרת גילויי מומים גדולים מוקדם רב הסוקרים מעדיפים לסקור בשב 15-16 בגלל הראות וגודל האיברים. ייתכן שעם התפתחות מכשור האולטרה סאונד נוכל להקדים את הבדיקות. 

פני העובר בחתכים שונים המוצגים במגביל על המסך. בוצע במכשיר מתקדם של חברת סמסונג מדיסון. כל הזכויות שמורות לסמסונג מדיסון

בנוסף, מאחר וחלק מהאיברים שלמים רק בסוף השליש השני ומאחר וחלק מהמומים נוטים להופיע מאוחר בהריון ייתכן ונראה שלוש סקירות אולטרה סאונד בהריון. המתנגדים טוענים לבדיקות מיותרות ועלויות גבוהות. יש מחקר רב בנושא המבוצע בישראל. לא מן הנמנע שבעתיד נראה סקירות קצרות וממוקדות לפי שבוע ההריון שאינם חוזרות על הבדיקות הקודמות אלא ספציפיות לבעיות לפי גיל ההריון. כך ניתן להוריד עלויות וחשיפה לבדיקות ממושכות אך לחפש יותר מומים.

מיאון אחריות:

המידע המובא בבלוג  מבוסס על המקורות למטה וכן על דעתי ואינם בהכרח מהווים דעה של הממסד הרפואי בארץ או בעולם. בכל מקרה יש להיוועץ עם רופא מומחה לפני החלטה על איזו בדיקות לבצע במהלך ההריון.

מקורות:

הנחיות החברה הישראלית לאולטרה סאונד במיילדות וגינקולוגיה משנת 2007 –  2011

הנחיות האיגוד האמריקאי לאולטרה סאונד בהריון משנת 2007

מאמר הנחיות לבצוע אולטרהסאונד בהריון על ידי האיגוד העולמי לאולטרה סאונד במיילדות וגינקולוגיה 2010

דר אגמון ארנון

3 תגובות

  1. מדוע עולה שכיום יש יותר בדיקות אולטרה סאונד מאשר בעבר? עלינו לשאול מה היה דבר פשוט בעבר, הורים היו בריאים יותר, נעו עם גוף יותר ואכלו יותר. בעבר ילדים ברובם היו נולדים בריאים, וגם כאלו שלא נולדו בריאים או עם בעלי מום חיו עם זה. השאלה האם הבדיקות כיום הוא לבדוק אם לתינוק יש מום, ואם יש מום, בד"כ הורים מחליטים לעשות הפלה?

    מה בדיקות אולטרה סאונד נותן להם, מה המטרה של זה (מניעים, ואג'נדה) אשמח לקבל תשובות בעניין.

    תודה מראש!

    1. שלום,
      אין אמת בהנחות שלך. בעבר בני אדם (ככלל) לא היו בריאים יותר ולא חיו חיים ארוכים יותר מהיום. ההיפך הוא הנכון (ולא חסרה סטיטסטיקה בנושא)
      למשל: http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=File:Comparison_subsaharan_life_expectancy.svg&page=1
      אין ספק שאלו שנולדים עם מום, יכולים (ברב המקרים) לחיות עימו אך בעבר (לפני עידן האולטרה סאונד) לא ניתנה להורים (ולחברה ככלל) את היכולת לאבחן מומים טרם הלידה ולבצע החלטות בנושא.

      ספציפית לגבי מומים:
      הסיבה השניה בשכיחותה לתמותה סביב הלידה ועד גיל 4 הם מומים מולדים (הראשונה היא פגות)
      נכון שב10 שנים האחרונות לא נצפת ירידה בשיעור תמותת התינוקות עקב מומים מולדים אך יש עיניין לנסות ולהוריד את שיעור התמותה מסיבה זו. במקרים רבים מומים גורמים סבל ותחלואה נוספת.
      החלטת ההורים בעקבות ממצא זה/או אחר אינדיבידואליות וקשורות למספר גורמים כגון סוג וחומרת הממצא, רקע סוציואקונומי, רקע תרבותי ועוד.
      יש ויכוח האם האולטרה סאונד באמת יעיל בגילוי מומים. בוצעו מספר עבודות מדעיות רחבות היקף בנושא ומספר איגודים מקצועיים בעולם (ובכללם האיגודים בארץ ומשרד הבריאות) הסיקו כי הבדיקה יעילה.
      משרד הבריאות והאיגודים המקצועיים בארץ ובעולם ממליצים על בדיקות האולטרה סאונד כי לדידם הם משפרות את בריאות הציבור.
      בנוסף, הציבור מעוניין בבדיקות אלו ולכן מבצען גם מעבר להמלצות של הגופים המקצועיים / משרד הבריאות.

      גילוי מומים באולטרה סאונד מאפשר הערכה של המום טרום הלידה והחלטה על הפסקת הריון מול המשכו. מאפשר הערכת היקף המום והצורך / אפשרות להתערבות טרום ליידתית (היום רק במקרים מעטים). כמו כן, איבחון המום מאפשר לתכנן לידה במרכז מתאים בו יכול היילוד/ה לקבל טיפול נאות.

      כמובן שיש מניעים שאינם אולטרואיסטים בבצוע בדיקות בריאותיות כגון אולטרה סאונד. מניעים אלו קיימים בכל אשר תפני/ה ולכן אינם רלוונטים לשאלה האם כדאי או לאו להשתמש בבדיקה במהלך ההריון.
      חשוב יותר בעיני האם הבדיקה יעילה ומשיגה את מטרתה ואינה גורמת לנזק. לפי גופי בריאות שונים היא כן.

      בברכה
      דר אגמון

השאר תגובה

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הפרטים נשלחו בהצלחה

Skip to content