הטיפול בקונדילומה

קונדילומה היא מחלה וירלית (הנגרמת על ידי וירוס) המועבר בעיקר במגע מיני.

women sitting with flower

שיעור הנשאות של הוירוס באוכלוסיה גבוהה. ברב המקרים אין נגעים גלויים לעין.

נגעים גלויים לעין מהווים מטרד אסתטי ופסיכולוגי ולפעמים אף בריאותי.

בהמשך אפרט את הטיפולים השונים הקיימים במקומותינו לטיפול בנגעים.

חשוב לזכור שלכל טיפול ייתרונות וחסרונות ולכן כדאי להיבדק ולייצר תוכנית טיפולית עם ההרופא המטפל

 

הטיפולים בקונדילומה מתחלקים לשלושה

Continue reading

יבלות אברי המין (קונדילומה) גם בהריון

יבלות באברי המין מאד נפוצות. הן נקראות גם קונדילומה (condyloma acuminate). היבלות נגרמות על ידי וירוס (הפפילומה) ומועברות genital-itchinessבעיקר ביחסי מין. היבלות נפוצות הן בגברים והן בנשים. נשים נוטות לפנות לטיפול יותר מגברים.

מה גורם לקונדילומה ?

יש מספר רב של וירוסים שונים הנקראים כקבוצה וירוס הפפילומה האנושי או בקצרה פפילומה. משפחת הפפילומה מכילה כ 70 זני וירוסים דומים (כמו שיש הרבה זני סחלבים) חלק מהוירוסים יכולים לגרום ליבלות חלק למצבים טרום סרטניים וחלק לסרטן.

איך נדבקים בוירוס הפפילומה?

Continue reading

הפריה חוץ גופית – ד"ר יואל שופרו

ההפריה החוץ גופית וטכנולוגיות הפריון המתקדמות מאפשרות היום הורות ביולוגית לזוגות ויחידים רביםפריון גניקולוגיה ומיילדות

אשר עד לפני 2-3 עשורים הוגדרו כ"עקרים". התהליך מאפשר לעקוף ולטפל בבעיות פריון רבות אך עדיין אינו נותן מענה למקרים החמורים ביותר של העדר מוחלט )או איכות ירודה ביותר( של תאי זרע, ביציות או גורם רחמי לקוי מאוד. התהליך כולל מספר שלבים כמפורט. מטרת ההסבר היא לתת מידע כללי למטופלים על מנת להעשיר את הידע וההבנה, להפחית את אי הידיעה והחרדה וכך לתרום להצלחת הטיפול. הנאמר כאן אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי פרטני אשר במקרים מסוימים יכול בהחלט לחרוג מהאמור לעיל.

 

הגירוי השחלתי

מכיוון שקיים קשר בין מספרן ואיכותן של הביציות המופרות המוחזרות לרחם והסיכוי להרות, אחת ממטרות הטיפול היא השגת הפריה של כמה שיותר ביציות במקביל על מנת לאפשר בחירה של הביציות המופרות הטובות ביותר לצורך העברה לרחם. הביציות מתפתחות ומבשילות בשחלה בתוך גופים קטנים הקרויים זקיקים. אצל אישה בגיל הפוריות, מבשילה בכל חודש קבוצה של זקיקים המתחרים ביניהם על התקדמותם לקראת ביוץ. ללא טיפול תרופתי רק זקיק מוביל אחד או שניים יבייצו ואילו השאר יתנוונו. הטיפול ההורמונלי נועד לגייס ולגדל כמה שיותר זקיקים מתוך קבוצה זו על מנת לשאוב יותר ביציות. במקביל ניתנות תרופות למניעת הביוץ הטבעי, על מנת להבטיח שהביציות יישאבו לפני פקיעתן מהשחלה. המעקב אחר תהליך הגירוי השחלתי והתפתחות הזקיקים בתוכן מתבצע באמצעות בדיקות אולטרסאונד נרתיקי ובדיקות דם תכופות. המעקב נועד לוודא שהתגובה לטיפול אינה חלשה או חזקה מהרצוי. הטיפול כולל מתן יומיומי של מיקרוסקופ וצלחת פטריזריקות המכילות הורמונים המגרים את גדילת הזקיקים בשחלה. פרוטוקול הטיפול מותאם פרטנית ע"פ גיל, משקל, פרופיל הורמונלי, תגובה קודמת להשראת הביוץ ומדדי רזרבה שחלתית. הורמונים אלו מיוצרים כתכשירים סינתטיים בטכנולוגיה ביו-הנדסית או מופקים ומנוקים ממקור ביולוגי: מיצוי משתן של נשים לאחר גיל המעבר. מניעת הביוץ מושגת על ידי שימוש בתכשירים המונעים שחרור של ההורמונים הגורמים לביוץ מבלוטת יותרת המח. תרופות אלה ניתנות בזריקה או בתרסיס לאף. בתום תהליך הגרוי השחלתי, כאשר הזקיקים יגיעו לגודל הרצוי תנתן זריקה אחרונה לצורך הבשלת הביציות. זריקה זו מכילה בד"כ את ההורמון hCG ומטרתה היא לחקות את תהליך ההבשלה הטבעי !המתרחש לקראת הביוץ החיוני לצורך הפריית הביציות והתפתחות עוברים מהן.

שאיבת הביציות והכנת הזרע הכנת הזרע

ככלל, למעט מקרים המצריכים אבחון גנטי טרום השרשתי,או אם התפתח גרוי יתר שחלתי, אין סיבה להתנזר מקיום יחסי מין במהלך הטיפולים ואף מומלץ לקיימם, עד יומיים-שלושה לפני השאיבה. הזרע ניתן בבוקר השאיבה בכוס סטרילית ויש להעבירו תוך כשעתיים למעבדה. אם ידוע על קושי במתן זרע או הגבלה אחרת ניתן להקפיא זרע מראש במעבדה כגיבוי ליום השאיבה.

Continue reading

השראת ביוץ מבוקרת לקראת הזרעה תוך רחמית ו/או הפריה חוץ גופית – ד"ר יואל שופרו

השראת ביוץ מבוקרת לקראת הזרעה תוך רחמית ו/או הפריה חוץ גופית מאת ד"ר יואל שופרותינוק על יד

המרכיב העיקרי ברוב טיפולי הפריון הוא השראת ביוץ מבוקרת. מחזור הספונטני, מדי חודש ביצית אחת מבשילה בזקיק ומשתחררת ממנו בתהליך הביוץ. בנשים/זוגות להן/ם תת פוריות, ניתן טיפול הורמונלי שמטרתו

 

היא להעלות את מספר הזקיקים והביציות המבשילות בשחלות במטרה להגדיל את הסיכוי להרות. הטיפול מותאם אישית ומבוקר ע״י הרופא המטפל, באמצעות בדיקות של רמת הורמוני השחלה בדם ומספר ומימדי הזקיקים באולטרסאונד. הנאמר כאן אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי פרטני אשר במקרים מסוימים יכול בהחלט לחרוג מהאמור לעיל.

מהי מטרת הטיפול?

העלאת מספר הזקיקים, העלאת מספר הביציות הזמינות להפריה והגברת הסיכוי להרות.

מהו מספר הזקיקים הרצוי?

לטיפולי הזרעה תוך רחמית: 2-4 זקיקים להפריה חוץ גופית: 8-15 זקיקים.

כיצד מתבצע הגירוי?

על ידי מתן ההורמון FSH המגרה את גדילת הזקיקים בשחלה לבדו או בשילוב עם ההורמון LH.

כיצד ניתן הטיפול ההורמונלי?

בזריקות יומיות תת עוריות במינון ולמשך זמן הנקבעים ע"י הרופא המטפל בהתאם לנתונים האישיים.

מתי מתחילים?זרעים ובייצית

בדרך כלל ביום 3-5 למחזור הווסת.

מה משפיע על כמות הזקיקים שתושג?

מינון ההורמון והתגובה השחלתית של המטופלת.

Continue reading

בדיקות הדם לגילוי תסמונת דאון מדם האם עוברות שידרוג

לאחרונה החלו שתי חברות המייצרות את בדיקת הדם לגילוי תסמונת דאון מדם האם להציע גילוי של מחלות נוספות שיותר נפוצותcatch22-finaledit-1

מתסמונת דאון בנשים צעירות. מחלות אלו ניתנות כיום לגילוי ברמת דיוק גבוהה רק על ידי הצ׳יפ הגנטי (המצריך דיקור מי שפיר) שעלותה דומה לזו של בדיקת הדם החדשה. רק חלק מהמקרים ניתנים לזיהוי על ידי האולטרה סאונד.

המחלות הנוספות כוללות מספר סינדרומים הנפוץ ביניהם, תסמונת די ג׳ורג (22q11.2 del) התסמונת מתרחשת בכ 1 ל 4000 לידות חי ונגרמת כתוצאה ממחיקה של חלק קטן מהקוד התורשתי של העובר. ב 10% מהמקרים המחלה מורשת וב 90% מתרחשת כארוע חדש.

Continue reading

מהי סקירת מערכות ?

מהי סקירת מערכות ?3d hand at 15 wks_3

סקירת מערכות היא בדיקה לתקינות העובר.

בבדיקה נבדקים מספר פרמטרים בהם העובר ואבריו, וסביבתו כולל השלייה המחברת אליו את האם ואת הרחם בו הכל מתרחש.

ההבדל בין סקירה מוקדמת למאוחרת כולל את סוג האיברים הנסקרים וצורת ההתמקדות על אברים מסויימים. לדוגמא, המח מתפתח בין הסקירות ומאפשר בדיקה יותר מדוייקת בסקירה המאוחרת. 

האם זה הכרחי ?  Continue reading

חדרים לטרלים מורחבים במח העובר – מדריך מקוצר

הרחבת חדרים לטרלים הוא ממצא שכיח (0.15-2%) בבדיקות אולטרהסאונד בטרימסטר השני להריון.
הרחבת חדרים היא ממצא חשוב מאחר והיא נגרמת בעקבות מספר רב של גורמים (הפרעות התפתחות, בעיות גנטיות, זיהומיות וכו) הרחבת חדרים יכולה לגרום לעיכוב בהתפתחות לאחר הלידה ולכן בעלת חשיבות.

מהם החדרים הלטרלים ?

חדרי המח

חדרי המח

החדרים הלטרלים במח הם חלק ממערכת חללים במח שמקורם בצנור העצבי הראשוני. החללים השונים (חדרים לטרלים, חדר שלישי, רביעי וכו) מקושרים אחד לשני וגם לחלל המקיף את המח. בתוך מערכת החללים זורם נוזל המסונן מהדם (דרך גופים מיוחדים בצורת אצבעות הנקראים כורואיד פלקסוס) וחוזר אל הדם דרך גופי סינון מיוחדים. מערכת הדם הכללית מופרדת ממערכת הנוזל בחללים.

מה תפקיד החדרים הלטרלים ?

Continue reading

השוואה בין בדיקות הסקר לגילוי תסמונת דאון מדם האם 2013

להלן טבלה המפרטת את ההבדלים בין בדיקות (NIPT) לתסמונת דאון מדם האם השונות. להזמנת תור לייעוץ קבעו תור במרפאה (ראו קישור בסוף הבלוג)

טבלה עם 5 חברות אוגוסט 2013

הערות חשובות:

הבדיקות אינן מאושרות על ידי גופי הבריאות בעולם.

הטבלה משווה בין הבדיקות השונות ובדיקת הסקר המשולבת הקיימת כיום.

מאחר והתחום משתנה במהירות כדאי להתייעץ עם מומחה לפני ביצוע הבדיקה. 

מדובר בבדיקות סקר בלבד. על מנת לאשר חשד גבוהה לתסמונת דאון יש לבצע דיקור מי שפיר. הסיכויי לטעות נמוך ביותר אך עדיין קיים.

המחירים נמסרו על ידי החברות השונות ויכול להשתנות.

על מנת לבצע את הבדיקה יש לקבל ייעוץ בע"פ או הפנייה מרופא מומחה (גינקולוג או גנטיקאי) ולפנות ללקיחת דם או במרפאת הגינקולוג או בחברה.

*לא בוצעה השוואה לבדיקה הקיימת בסל הבריאות מאחר ובסל ניתן לבצע שתי בדיקות שונות ובנפרד (סקר טרימסטר ראשון ו/או שני שלכל אחת מהן יעילות של 70-80%)

יצירת קשר חץ כחול לשמאל

 

 

ARSA) Aberrant Right Subclavian Artery) כחלק מאנומליות קשת אבי העורקים

 באזור קשת אבי העורקים מערכת כלי הדם בעובר המתפתח כפולה (ימין ושמאל)
עם התקדמות תהליך ההתפתחות מתנוונים חלקים מסוימים של המערכת מימין

קשת אבי העורקים . שימו לב שהעורק ה subclavian הימני יוצא מה bronchopulmonary trunk

קשת אבי העורקים . שימו לב שהעורק ה subclavian הימני יוצא מה bronchopulmonary trunk

ומשמאל וכך מתקבלת מערכת כלי דם הקיימת. המערכת הנפוצה (70% מהאוכלוסיה) מכילה את אבי עורקים עם קשת שמאלית וממנה יוצאים שלושה עורקים המספקים את הידיים הצוואר והראש. אבי העורקים יורד לכיוון הרגליים בצד שמאל של הגוף. המערכת גם מכילה את הוורידים גדולים (הוריד הנבוב העליון והתחתון) הנמצאים בצד ימין של הגוף ואת העורק הריאתי הראשי.
התנוונות או אי התנוונות של כלי דם שונים במערכת כלי הדם המוקדמת יוצרת אנומליות (הפרעות) בכלי הדם.

לרב האנומליות בקשת אבי העורקים אין השלכות עתידיות.
אנומליות נפוצות ללא משמעות קלינית כוללות Bovine Truncus (כלי דם אחד היוצא מקשת אבי העורקים ומתפצל לשאר העורקים), ארבעה כלי דם היוצאים ישירות מקשת אבי העורקים ועוד.

לאנומליות אחרות ייתכנו השלכות קליניות ואלו מחייבים התייחסות. דוגמאות לאנומליות כאלו כוללות:  קורקטציה (היצרות) של קשת אבי העורקים, קשת אבי עורקים ימנית, קשת אבי עורקים כפולה, הפרעות במהלך העורק הסובקלויאני (נושא הבלוג) ועוד.

הפרעות אלו חשובות בעיקר כאשר הן מופיעות עם מומים אחרים (בלב ובמאיברים אחרים), כאשר נלוות אליהן הפרעות בחומר התורשתי וכאשר הן גורמות לתסמינים (ראו בהמשך).

עורק subclavian אנומלי היוצא ישירות מקשת אבי העורקים. השוו לתמונה למעלה

עורק subclavian אנומלי היוצא ישירות מקשת אבי העורקים. השוו לתמונה למעלה

ARSA (Aberrant Right Subclavian Artery) מהווה פחות מאחוז ממומי הלב או כ 1 ל 1000 עוברים. כלי הדם הנ"ל יוצא מחלקו השמאלי של קשת אבי העורקים ועובר לכיוון יד ימין דרך החזה. ב80% מהמקרים הוא עובר מאחורי הוושט (צינור האוכל). ב 15% בין הוושט לקנה הנשימה וב 5% לפני קנה הנשימה. גם במקרים של קשת אבי עורקים ימנית וקשת אבי עורקים כפולה ייתכן שכלי דם יעברו כמו ב ARSA מאחורי הקנה או הוושט.

הבעיה עם מעבר כלי הדם הלא שגרתי הוא יצירת לולאה או טבעת (מלאה או חלקית) היכולה לחנוק את הוושט או הקנה ולהפריע לבליעה או לנשימה. טבעת מלאה משוייכת יותר עם צורך בניתוח לאחר הלידה או בהמשך החיים.

מקצת המקרים עם ARSA יכולים להיסתמן עם מומים נילווים. חלקם ניתנים לגילוי טרום לידתי וחלקם לא. אלו יכולים לכלול: מומי לב כגון פגם מחיצתי, טטרהלוגיה ע"ש פאלוט, מומי כלי דם ולימפה כגון קוארקטציה (היצרות) של קשת אבי העורקים, היעדר סגירה של הדוקטוס ארטריוזוס (כלי דם חשוב בחיים העוברים שנסגר מייד לאחר הלידה), ניקוז לא תקין של תעלת נוזל הלימפה הראשי (לורידים מימין במקום שמאל), אנומליות במהלך עצבים כגון מהלך לא תקין של העצב השולט על תיבת הקול, היעדר העצב הלבבי (הקרדיאלי) המרכזי ועוד.

ARSA הוא סמן לתסמונת דאון, תסמונת די ג'ורג'י או סינדרום VCF (Del 22q11) ותסמונות אחרות יותר נדירות. בעבודה שפורסמה לאחרונה בספרות הרפואית, מתוך 89 עוברים עם ARSA נמצאו הפרעות בחומר התורשתי בכ 14% מהעוברים.

בחלק ממקרי ARSA יימצא סעיף/מיפרצת ע"ש קומרל בעורק עצמו או באבי העורקים (יכול להימצא גם עם קשת אבי עורקים ימנית וקשת

הסעיף ע"ש קומרל נמצאת במקרים נדירים ביחד עם אנומליות קשת אבי העורקים

הסעיף ע"ש קומרל נמצאת במקרים נדירים ביחד עם אנומליות קשת אבי העורקים

אבי עורקים כפולה) הממימצא יכול להתגלות בילדים אך בדרך כלל מתגלה ומטופל במבוגרים.

רב המקרים (95%) של ARSA שקטים (אסימפטומטים) ומתגלים בבדיקה אקראית.

לחלק קטן מהילדים עם ARSA יהיו תסמינים לאחר הלידה או בהמשך החיים. אלו יכולים לכלול קוצר נשימה, שיעול, כאבי חזה, תעוקה ביד (עקב אספקת דם לקויה) וקושי בבליעה (Dysphagia Lusorian). ברב המקרים הקושי בבליעה קל אך במקרים נדירים יכול להיות חמור ומחייב התערבות.
גורמי סיכון לקושי חמור בבליעה כוללים טבעת וסקולרית מלאה (בד"כ מופיעה עם קשת אבי עורקים ימנית וקשת אבי עורקים כפולה אך לא במקרי ARSA), מיפרצת של כלי הדם, הקשחת (Sclerosis) של כלי הדם בשלב מתקדם בחיים. בחלק קטן ממקרי ה ARSA אבי העורקים עצמו מועד יותר למיפרצות, ביתור וקרע בהמשך החיים.

טיפול מבוצע כשיש תסמינים או מפרצת המסכנת את חיי החולה. ניתן כיום לבצע ניתוח פתוח או ניתוח אנדו-וסקולרי (עם קטטר דרך כלי הדם). שיעורי התמותה והתחלואה בניתוחים משתנים מעבודה לעבודה ויש מעט מאד נתונים בספרות מאחר ומספר הפציינטים קטן ביותר. עבודה שעקבה אחרי ילדים עם ARSA מראה כי נתוחים בילדים מבוצעים בד"כ כאשר יש הפרעות נוספות במבנה כלי הדם בנוסף ל ARSA. מאמר סקירה משנת 2012

ARSA כפי שנראה בדופלר צבע.

ARSA כפי שנראה בדופלר צבע.

מצא שניתוחים לתיקון ARSA מבוצעים לרב בפציינטים בשנות החמישים והשישים לחייהם. שיעור התמותה בניתוח בגיל זה סביב 8% ושיעור הסיבוכים בין 20% ל 50%. מומלץ להתייעץ בנושא עם כירורג כלי דם לקבלת מיידע נוסף.

הברור הטרום לידתי המומלץ במידה ועולה חשד להפרעות במהלך קשת אבי העורקים וכלי הדם היוצאים ממנה כולל:

סקירת מערכות מדוקדקת עם דגש על מבנה מערכת כלי הדם בחזה והקשר שלהם לוושט ולקנה

אקו לב עובר לשלול מומי לב

ייעוץ גנטי

בדיקת מי השפיר לפי המלצות היועץ הגנטי

לסיכום:

ARSA היא אנומליה נדירה של כלי הדם היוצאים מקשת אבי העורקים. לרב מדובר באנומליה שאין לה משמעות עתידית. אם זאת יש לוודא שאין אנומליות נוספות בכלי הדם, הלב ואיברים נוספים ושהחומר התורשתי תקין. לאחר הלידה מומלץ להיות במעקב רופא ולשים לב האם מתפתחים תסמינים המעידים על בעיה הזקוקה לטיפול.

מקורות:

UPTODATE 2013

ספרות רפואית

HPV – הנגיף, התחלואה והחיסון

HPV – הנגיף, התחלואה והחיסוןHPV VIRUS

המאבק בנגיף הפפילומה תפס תאוצה עם האישור לחיסונים בעולם. עדיין, הלא ידוע רב אך התוצאות שהוצגו עד עכשיו הן מבטיחות

מאת: ד"ר בתיה ב. דוידוביץ

נגיף הפפילומה (HPV (Human Papilloma Viruses הוא נגיף הגורם לזיהום תאי עור וריריות. עד כה, בודדו ואופיינו יותר מ-100 סוגים שונים של הוירוס. כל נגיפי ה-HPV מועברים במגע של עור בעור. הנגיף מחדיר את החומר התורשתי שלו לתוך החומר התורשתי של התא המארח וכך גורם לשיכפול לא תקין של התא. חושבים שכל סוגי הפפילומה מסוגלים לגרום לזיהום מתמשך (רדום) של מספר קטן של תאים בעור, אולם מערכת החיסון מונעת הופעה של סימפטומים קליניים. רוב הזיהומים לא גורמים לביטוי קליני ומערכת החיסון מתגברת עליהם בתוך מספר חודשים. עם זאת יש לציין כי מקצת מהזיהומים יכולים להשרות התפתחות של מגוון גידולים שפירים וממאירים וידוע כי יותר מ-20 סוגים של HPV מסוגלים לגרום להתמרה סרטנית.

מחלות הנגרמות על ידי נגיף הפפילומה

יבלות
 – זהו הנגע השכיח ביותר הנגרם על ידי נגיף הפפילומה בבני אדם. המקום השכיח הוא בכפות

יבלות וירוס הפפילומה בידיים

יבלות וירוס הפפילומה בידיים

הידיים והרגליים, עם זאת היבלות יכולות להופיע גם באזורים אחרים בעור. היבלות נראות מורמות מעל העור ופני השטח שלהן הוא מעט כרוביתי. בילדים ובמתבגרים, לאחר אקנה ודלקת עור אטופית, יבלות הן תלונה שכיחה במיוחד. ניתן לטפל ביבלות בדרכים שונות אך הן יכולות לעבור נסיגה עצמונית בתוך מספר חודשים. אצל כעשרה אחוזים מהמבוגרים יש זיהומים חוזרים ונשנים ביבלות. ליבלות אלו אין סכנה להתמרה סרטנית.

יבלות אנו-גניטליות
  כ-40-30 סוגים של נגיף הפפילומה יכולים לזהם את דרכי המין. רוב האנשים שנדבקו בזני פפילומה הגורמים ליבלות גניטליות ויראליות יתגברו על הזיהום מבלי לפתח יבלות או כל סימן קליני אחר. יבלות אנו-גניטליות מהוות סימן קליני לזיהום בזנים מסוימים של HPV גניטלי. HPV6 או HPV11 נמצא בקרב כ-100-70 אחוז מבין היבלות הבולטות באיברי המין. סוגים אלה אינם קשורים להתפתחות סרטן בצוואר הרחם, אולם לא ניתן לשלול קיומם של זנים מסוכנים.

יבלות אנו-גניטליות הן מחלת המין הנגיפית השכיחה ביותר בעולם המערבי. עלייה ניכרת בשכיחות הזיהומים הגניטליים של וירוס הפפילומה מתרחשת בגיל בו מתחילים לקיים יחסי מין. ההימצאות השנתית בארה"ב היא כאחוז אחד מבין האוכלוסיה הפעילה מינית בגילאי 49-15. מחקרים שבוצעו באנגליה ובארה"ב הראו ששיא ההימצאות של היבלות הגניטליות מתרחש בין הגילאים 24-20. ההערכה היא כי יותר מ-50 אחוז מהנשים יזדהמו באחד מהזנים של וירוס הפפילומה המועברים מינית במהלך חייהן.

יבלות באברי המין

יבלות באברי המין

בכל זמן נתון, 27 אחוז מהנשים בין הגילאים 59-14 מזוהמות בלפחות זן אחד של וירוס הפפילומה ומתוכן 15 אחוז מזוהמות בזנים שעלולים לגרום להתמרה סרטנית.

כאמור, רוב הנדבקים מצליחים להתגבר על הזיהום ללא כל תופעה קלינית, אך אצל אנשים מסוימים מערכת החיסון לא מצליחה להתגבר על הזיהום ולמעשה יש זיהום מתמשך. זיהום מתמשך שכזה בזנים של HPV "בסיכון גבוה", המועברים דרך המין, עלול לגרום למגוון מצבים טרום ממאירים, שעם הזמן יכולים להפוך לסרטן פולשני.

סרטן צוואר הרחם –
 סרטן צוואר הרחם הוא הסרטן השלישי בשכיחותו וגורם התמותה השביעי מסרטן בנשים בכל העולם. שכיחות הממאירות משתנה מאוכלוסיה לאוכלוסיה. למשל, בישראל מתגלים כ 4 מקרים ל 100 אלף נשים בשנה בעוד בקולומביה המספר עולה לכ 50. סרטן צוואר הרחם הנגרם על ידי זיהום מתמשך בזנים המסוכנים של וירוס הפפילומה היא איטית ואורכת שנים. במהלך התקופה מופיעים נגעים טרום ממאירים בצוואר הרחם והניתנים לזיהוי בעזרת בדיקה ציטולוגית מצוואר הרחם. בדיקת הסקר

איור הממחיש את הממצאים לממאירות צוואר הרחם

איור הממחיש את הממצאים לממאירות צוואר הרחם

המקובלת היא משטח ה PAP. באמצעות שיטה זו אפשר לגלות כ-80-70 אחוז מאי התקינות התאית הנגרמת ע"י וירוס הפפילומה. שיטה חדישה יותר ורגישה יותר היא ה-thin Prep או ה-Pap-HPV DNA test, כך ניתן לזהות 95-85 אחוז מהאבנורמליות בתאים. במידה שהבדיקה אינה תקינה מומלץ לביצוע קולפוסקופיה (בדיקת מיקרוסקופ) של צוואר הרחם. לפי הנחיות ה-Centers for Disease Control של ארה"ב, את משטח ה-PAP הראשון יש לבצע לא יאוחר משלוש שנים לאחר המגע המיני הראשון. יש לבצע את הבדיקה מדי שנה עד גיל 30 ולאחר מכן התדירות נקבעת על פי גורמי הסיכון. מעניין לציין כי מחקר שפורסם לאחרונה מציע שבעקבות הטראומה הכרוכה בעצם ביצוע משטח ה-PAP יש שחרור של ציטוקינים הגורמים לתגובה חיסונית שיכולה להביא לחיסול הנגיף ובכך להוריד את הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם.

מאז שהוכנסו בדיקות אלו נרשמה ירידה של 70 אחוז בתמותה מסרטן צוואר הרחם, ב-50 השנים האחרונות. עם זאת בארה"ב לבדה יש כ-11 אלף נשים המאובחנות כלוקות בסרטן צוואר הרחם מדי שנה וכ-3,700 נשים מתות ממחלה זו בארה"ב בלבד. בשנת 2002, 270 אלף נשים נפטרו בעולם מסרטן בצוואר הרחם. בישראל, ההיארעות של סרטן בצוואר הרחם היא נמוכה מאוד בנשים יהודיות וזאת למרות שאחוז תשובות ה-PAP שאינו תקין דומה למדווח בארצות מערביות אחרות, אולם הסיבה לכך אינה ברורה. לעומת זאת, ההיארעות של סרטן בוולווה (ערייה) דומה למדווח במדינות אחרות.

סרטן פי הטבעת –
 לזני הפפילומה המועברים דרך המין תפקיד חשוב גם בסרטן פי הטבעת. קיום יחסי מין אנאליים עם בן זוג המזוהם בזנים אלה של וירוס הפפילומה מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן זה. בגברים הומוסקסואלים או ביסקסואלים הסיכון לסרטן באנוס הוא פי 31-17 בהשוואה לגברים הטרוסקסואלים.


שינויים טרום ממאירים וסרטן בחלל הפה והלוע –
 מחלות אלו נגרמות על ידי HPV16 וזנים אחרים וקשורות בעיקר בעלייה בשכיחות

חלקים בגרון

חלקים בגרון

בסרטן חלל הפה והלוע בלא מעשנים. קיום יחסי מין אורליים עם בן זוג המזוהם בזנים אלה של וירוס הפפילומה מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן זה.

ממאירות בעין, חלל האף, הלוע והושט והראות –
 דווח עם מספר זנים של וירוס הפפילומה.

פפילומה בגרון
  נגיף הפפילומה יכול לגרום ליבלות בתיבת הקול ובאזורים אחרים של מערכת הנשימה. יבלות אלו נוטות לחזור לעתים קרובות, מפריעות לנשימה ולעתים נדירות יכולות להתפתח לסרטן. זיהום כזה יכול להתרחש בסמוך ללידה, כשהיילוד עובר בתעלת הלידה, זהו מצב נדיר ביותר המופיע בשניים מתוך 100 אלף ילדים בארה"ב.

לסיכום: לאור השכיחות הגדולה של זיהומי וירוס הפפילומה המועברים בדרכי המין ובהתחשב בכך שסרטן צוואר הרחם גורם לכ-91 אחוז ממקרי התמותה הקשורים בזיהומים של HPV, האסטרטגיות למניעת הזיהומים ולטיפול בהם נמצאות בדרגת עדיפות גבוהה ברשויות הבריאות בעולם.

מניעת המחלה

קונדומים –
 למרות שבעבר קונדומים לא נחשבו ליעילים במניעת זיהומים מיניים של HPV, עבודת מחקר משנת 2006 הראתה ירידה של כ 66% בסיכון להדבקה בוירוס הפפילומה בנשים שבני זוגן השתמשו בקונדום לעומת אלו שבני זוגן לא השתמשו בקונדום.

חיסונים –
 באופן מסורתי חיסונים מהווים דרך יעילה למניעת זיהומים ויראליים ואולם יצירת חיסון נגד זנים של וירוס הפפילומה קשה

עיקר הקטע

החיסון נגד וירוס הפפילומה אינו מכיל חומר תורשתי של הוירוס ולכן אינו יכול לגרום לזיהום

במיוחד מאחר והוירוס נמצא באזור מקומי (עור וריריות) ומערכת החיסון אינה נחשפת אליו כמו לוירוסים אחרים המגיעים למערכת הדם. בנוסף, יש קושי בגידול הנגיף בתנאי מעבדה. למרות האמור לעיל, ב-8 ביוני 2006 ה-FDA אישר את ה-Gardasil (המשווק על ידי חברת Merck), שהוא החיסון הראשון נגד זנים של וירוס הפפילומה. זהו חיסון מניעתי נגד ארבעה זנים של 6,11,16,18 HPV. כזכור, HPV6/11 גורמים ל-90 אחוז מהיבלות הגניטליות ואילו HPV16 ו-18 אחראים לכ-70 אחוז ממקרי סרטן צוואר הרחם.

החיסון מכיל חלבון שנמצא על מעטפת הוירוס ואינו מכיל חומר תורשתי של הוירוס. לפיכך התרכיב אינו גורם להדבקת תאים ולא גורמים למחלה אך כן מעורר תגובה חיסונית יעילה של נוגדנים המגינה מפני הדבקה בארבעת הזנים של הנגיף. לחיסון מתווסף חומר מסייע (אלומינום הידרוקסיד) כדי להגביר את התגובה החיסונית ההומורלית. החיסון ניתן ב-3 זריקות במשך כחצי שנה.

במחקרים קליניים החיסון הוכיח רמת בטיחות גבוהה ויעילות ברמה של 100 אחוז במניעת זיהומים מתמשכים ופתולוגיה בצוואר הרחם בנשים שלא נדבקו קודם לכן בזנים אלה. לעומת זאת, יעילות החיסון במניעת הופעה של פתולוגיה בבדיקת ה-PAP של צוואר הרחם נמוכה משמעותית בנשים שמצב החשיפה שלהן ל-HPV בטרם חוסנו אינו ידוע.

גרדסיל - חיסון לוירוס הפפילומה

גרדסיל – חיסון לוירוס הפפילומה

במחקרים בהם 93 אחוז מאוכלוסיית הנשים שהשתתפו במחקר לא היו בתולות, יעילות החיסון במניעת מצב טרום סרטני או סרטני בצוואר הרחם הייתה 20 אחוז בלבד. אחד ההסברים הוא שנשים אלו נדבקו בזני ה-HPV16 ו-18 עוד בטרם חוסנו. הסבר נוסף הוא תפקידם של זני הפפילומה המסרטנים שאינם נכללים בחיסון. ככל הידוע, החיסון ספציפי לזנים אלה ואינו מקנה הגנה יעילה (cross protection) מפני זנים נוספים של וירוס הפפילומה.

גם חברת Glaxo Smith Kline פיתחה חיסון נגד וירוס הפפילומה שהוא מרכיב כנגד הזנים HPV16 ו-18 של נגיף הפפילומה שייקרא Cervarix. גם חיסון זה ניתן בשלוש זריקות במשך כחצי שנה והוא אושר כבר לשימוש במדינות רבות בעולם.

במחקרים קליניים חיסון זה הוכיח יעילות של יותר מ-90 אחוז במניעת זיהומים חדשים ומתמשכים ופתולוגיה בצוואר הרחם הנגרמת על ידי HPV16 ו-18 בטווח של עד חמש שנים לאחר ביצוע החיסון, בנשים שלא נדבקו קודם לכן בזנים אלה. אין עדיין ניסויים על יעילות החיסון בנשים שנדבקו בזני ה-HPV16 ו-18 עוד בטרם חוסנו. לעומת זאת, יש נתונים מעודדים שהחיסון מקנה הגנה יעילה (cross protection) מפני הזנים 31 ו-45 של HPV.

מקדם ביטחון גבוה

מלבד הרגישות במקום ההזרקה, החיסון נחשב לבטוח לחלוטין שכן הוא אינו מכיל כספית, thimerosal, או נגיף חי. עם זאת חשוב לציין כי תופעות הלוואי לטווח הרחוק אינן ידועות.

מי יקבל את החיסון?

פירסומת של החיסון

פירסומת של החיסון

ה-CDC ממליץ לחסן ילדות ונשים מגיל 11 ועד גיל 26, זאת למרות שידוע כי ניתן לחסן כבר בגיל תשע. לעומת זאת, האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן אינה ממליצה על חיסון אוניברסלי של כל הנשים, מאחר שיעילות החיסון ככל הנראה פוחתת ככל שמספר הפרטנרים המיניים עולה. כעת נערכים מחקרים בנשים בקבוצות גיל מאוחרות יותר. להשגת אפקטיביות מקסימלית מומלץ לחסן ילדות עוד בטרם החלו לקיים פעילות מינית. יש קבוצות אוכלוסיה המתנגדות לחיסון בטענה שהנערות המחוסנות לא יחששו מפני הדבקה במגע מיני וכך תתגבר המתירנות המינית.

עד כה, מלבד בארה"ב, החיסון אושר לשימוש ב-85 מדינות, בכללן גם אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, מקסיקו, קרואטיה, מלזיה, סרביה, ברזיל, 27 ארצות באיחוד האירופאי, טייוואן וישראל.

ההערכה היא שאם התחזיות האופטימיות יתרחשו, כלומר החיסון נגד וירוס הפפילומה יינתן לאוכלוסיה נרחבת ואכן ישמור על יעילותו לאורך זמן, אזי התמותה מסרטן צוואר הרחם צפויה לרדת לכל היותר ב-70-60 אחוז. בנוסף לכך תהיה ירידה משמעותית בצורך בביופסיות ובפרוצדורות חודרניות נוספות שנעשות בעקבות PAP פתולוגי, ובעקבות כך תהיה ירידה בהוצאות הכלכליות הנלוות.

לסיכום,
 למרות המכשולים והשאלות שעדיין נותרו פתוחות, גם לאחר אישור החיסון, מבחינת בריאות הציבור, ההבטחות הטמונות בשימוש

פירסומת של רשויות הבריאות באנגליה המעודדות התחסנות כנגד וירוס הפפילומה

פירסומת של רשויות הבריאות באנגליה המעודדות התחסנות כנגד וירוס הפפילומה

בחיסונים כנגד וירוס הפפילומה הן גדולות מאחר שבאמצעותם יש סיכוי להפחתת עול התחלואה של מחלות שפירות וממאירות הנגרמות על ידי נגיפים שכיחים אלה. למרות התפתחויות אלו, מאחר שהחיסונים נגד וירוס הפפילומה לא מגינים מפני כל הזנים המסרטנים של HPV ומשך זמן יעילותו אינו ידוע עדיין, מומלץ לבצע את בדיקות הסקר באופן סדיר גם בנשים שחוסנו.

למידע נוסף ראו כאן

ד"ר בתיה ב. דוידוביץ, החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

מקורות – מאמרי ספרות (ראו בלינק כאן)

%d בלוגרים אהבו את זה: