על וירוסים (בקצרה)
וירוס הוא טפיל קטן ביותר (קטן בשלוש סדרי גודל מחיידק) המשתמש בתאים מארחים על מנת לשכפל את עצמו. וירוס מורכב מחומר תורשתי (DNA או RNA) וחלבונים. לחלק מהוירוסים (והקורונה נמנה עם קבוצה זו) מעטפת שמקורה מהתא המארח. הוירוס נכנס לתא מארח דרך קולטנים על מעטפת התא. לאחר מכן הוירוס משתלט על מנגנוני הייצור של התא ומייצר וירוסים חדשים. הוירוסים החדשים עוזבים את התא המארח ועוברים לתאים אחרים. עזיבת התא יכולה להיות שקטה (ללא הרג התא) או אלימה (כוללת הרג התא). חלק מהוירוסים מתחבאים בתוך התאים (לפעמים שנים) עד שמערכת החיסון נחלשת ואז חוזרים לשכפל עצמם ולגרום מחלה. תסמיני וסימני המחלה אצל החולה מבטאים את הרס התאים, תגובת מערכת החיסון ואובדן תפקוד של התאים והמערכות שנהרסו.
על וירוס הקורונה והמגיפה נוכחית
הקורונה הוא וירוס ממשפחת הבטא קורונה, המדביק בד״כ בעלי חיים, אך יודע גם להדביק בני אדם. הוירוס במרכז המגיפה הנוכחית נקרא COVID-19 (להלן ״קורונה״). וירוסים ממשפחת הקורונה גרמו בעבר מגיפות דוגמת ה SARS (Severe Acute Respiratoty Syndrome) שהתרחשה באסיה בשנת 2003 ו MERS (Middle East respiratory Syndrome) שהתרחשה במזרח התיכון ומעבר בשנת 2012. הוירוסים של סינדרום נשימתי חריף וסינדרום נשימתי מזרח תיכוני, תוקפים בעיקר את תאי הראות ומכאן שמם. לפני כחודש סווג הוירוס הנוכחי בשם SARS-2 אך השם שונה על ידי ארגון הבריאות העולמי ל COVID-19 ככל הנראה עקב שונות גנטית מהותית מה SARS (רק כ 80% דמיון גנטי) ואולי על מנת למנוע בהלה גדולה.
התאוריה המקובלת היא כי הוירוס הגיע לבני אדם מפנגולין ומסוגל לעבור מאדם לאדם באמצעות
טיפות (למשל עיטוש), מגע ישיר (למשל על ידי לחיצת יד או נשיקה) ומגע דרך חפץ או חומר אחר המכיל את הוירוס (למשל מגבת). לפי הנתונים הקיימים, בין 1-5% מהאנשים הבאים במגע הדוק עם חולים יידבקו גם הם. זמן הדגירה (עד שמופיעים תסמינים וסימנים) הממוצע הוא כשלושה ימים ורב הנדבקים יהיו תסמיניים בתוך 14 יום. התסמינים והסימנים כוללים חום, שיעול, כאבי שרירים וחולשה. בחילה ושלשול יכול להיות סימן מקדים לחום. חלק מהחולים יחוו כאבי ראש או שיעול דמי. לחלק מהחולים לא יהיו סימפטומים כלל ויש חשש שגם חולים אלו מדבקים. בדיקות דם שגרתיות יכולות לרמז על המחלה אך כמו הסימנים והתסמינים אינם ספציפיים רק למחלה זו (גם וירוסי שפעת שונים יכולים להסתמן בצורה דומה). לפיכך, האבחנה נעשית על ידי שילוב של תסמינים, סימנים, בדיקות מעבדה וסיפור של המצאות באזור נגוע או חשיפה לחולים מאומתים. ניתן לאשר הדבקה על ידי בדיקה להימצאות החומר הגנטי של הוירוס בגוף (בדיקת דם או בדיקה מהאף והלוע) הנעשית בארץ רק בביה״ח ציבורי ובהחלטת הצוות הרפואי.
בכשמונים אחוז מהנדבקים המחלה קלה או בינונית. מחלה כזו יכולה להסתמן כשפעת קלה ללא חום ועד כדלקת ראות (חום, שיעול ועדות לדלקת ראות בהדמיה)הבכ 14% מהנדבקים המחלה תהיה קשה (כולל מצוקה נשימתית, נשימת יתר, קושי בחימצון הגוף ועדות לדלקת ראות נרחבת בהדמייה) בכ 5% המחלה תהיה קריטית ותצריך הנשמה מלאכותית ויכולה לגרום לקריסת איברים. שיעור התמותה מהמחלה נע בין אחד לשלושה אחוזים. מרבית הנפטרים מבוגרים ו/ או בעלי מחלות רקע (כגון סוכרת, ל״ד וכו) אך לא רק.
על קורונה והריון
עקב שינויים פיזיולוגים בהריון, לנשים הרות סיכון מוגבר לחלות בדלקת ראות כמו גם לחוות דלקת ראות חמורה יותר מנשים שאינן הרות.
נשים הרות שנדבקו בשפעת H1N1 כמו גם ב SARS ו MERS נטו לפתח סיבוכים בשיעור גבוהה. מהעדויות המעטות שקיימות לגבי COVID-19 (מגיפת הקורונה הנוכחית) נראה כי וירוס זה פחות אלים בנשים הרות. מחקר שעקב אחרי קבוצה של תשע נשים בשלבים שונים בהריון (שליש שני ועד לאחר לידה) לא מצא סיבוכי יתר נשימתיים לנשים ההרות בהשוואה לנשים שאינן הרות. אחת הנשים אושפזה בטיפול נמרץ לאחר לידה עקב החמרה נשימתית. מחקר אחר שעקב אחרי תשע נשים שנדבקו לקראת סוף ההריון מצא כי לכל הנשים הללו היתה מחלה קלה, דמויית שפעת (שיעול, חום, כאבי שרירים וכו), שלוותה בתוצאות מעבדה טיפוסיות לקורונה. כל הנשים הללו יולדו בנתוח קייסרי בתוך שבוע מאבחון מחלת הקורונה. מאלו, שתיים יולדו עקב מצוקה עוברית ושתיים עקב ירידת מיים מוקדמת. הלידות המוקדמות לא היו קשורות באופן ישיר למחלת הקורונה. כל היילודים נולדו במצב מצויין ואף יילוד לא נדבק בוירוס. למרות שהנשים לא הניקו (בודדו מהיילודים) החלב נבדק והיה שלילי להימצאות הוירוס. היילודים עדיין יכול להידבק ממגע עם האם עקב שהייה
במחיצתה. החולה הצעיר ביותר שאובחן עם קורונה היה בן 36 שעות בעת האבחון. חשוב לציין שמשך המעקב הקצר והיילוד בנתוח קיסרי לא מאפשר לדעת בוודאות האם תיתכן הדבקה אורכית (בין האם לעובר) במהלך ההריון או בעת לידה רגילה.
מחקרים קודמים בעת מגפת ה SARS לא מצאו מומים מולדים.
בשתי העבודות שתוארו לעיל לא היו סיבוכי יתר לנשים שנבדקו בוירוס הקורונה עקב היותן בהריון. אם זאת חשוב לזכור שמדובר במספרים קטנים ביותר. לא ידוע בשלב זה האם קורונה יכולה לגרום לסיבוכי הריון כגון הפלות, עיכוב בצמיחה העוברית, מומים מולדים וכו.
אני ממליץ לפעול בהתאם להנחיות משרד הבריאות על מנת ולעזור ולהגביל את התפשטות הנגיף. עוד מידע ניתן למצוא באתר ארגון הבריאות העולמי. כאן תוכלו למצוא מגוון דעות שגויות על הוירוס והמחלה.
מקורות מידע:
UPTODATE
מאמרים
From the frontlines of COVID-19 – How prepared are we as obstetricians: a commentary.
Novel coronavirus infection and pregnancy.
Coronavirus Disease 2019 (COVID-19): A Perspective from China.
תגובה אחת
סגור לתגובות.