רגל קלוטה ( Clubfoot, Talipes equinovarus)
היא אנומליה נפוצה הגורמת למנח לא תקין של כפות הרגליים.
שכיחות התופעה היא כ 1-3:1000 לידות חי.
ברגל קלוטה, כפות הרגליים "מסובבות" פנימה [כמו בזמן שאתם יושבים רגל על רגל מסתכלים על כף הרגל] או "פשוטות" למטה [כמו בעת לחיצה על דוושת הגז]
רגל קלוטה כוללת גם פריקה בין עצמות כף הרגל (הווה אומר שהעצמות אינן יושבות במקומן התקין)
רגל קלוטה (clubfoot) יכולה להיגרם כממצא בודד (בעיה מקומית) או כחלק מממנסרת מומים מורכבת יותר. מומים אלו בד"כ קשורים לבעיות במערכת העצבים, מערכת השריר – שלד, הפרעות בחומר התורשתי וגם גורמים סביבתיים. דוגמאות כוללות מום פתוח בעמוד השדרה עם פגיעה בחוט העצבים, תסמונת אי תנועתיות ודפורמציה של העובר, מיעוט מי שפיר, הריון מרובי עוברים ועוד. דוגמאות לסינדרומים והפרעות כרומוזומליות כוללות: טריפלואידיות, סינדרום מקל-גרובר, פנוטיפ פנה-שוקייר, סינדרום לרסן, טריזומיה 13 ו 18 ועוד ועוד. בחלק מהמקרים שבהם לא נמצאת סיבה לרגל קלוטה (אידיופתי) נראה כי הממצא עובר בתורשה (עובר במשפחות)
הממצא מופיע בשני הצדדים בכחצי מהמקרים. ושכיח יותר בזכרים מאשר בנקבות (1:2)
בד"כ האבחנה נעשית במהלך סקירת המערכות. שיעור האבחנה החיובית הכוזבת נע בין 10-20% (רואים רגל קלוטה אבל אחרי הלידה אין בעיה) שיעור האבחנה הכוזבת גדול יותר כאשר מדובר בממצא חד צדדי או ממצא בדרגת חומרה "קלה" וכאשר האבחנה נעשית בטרימסטר השלישי. באולטרהסאונד סוליית כף הרגל והאצבעות נצפות במישור אחד עם הרגל. מצב
שאינו תקין מאחר וכף הרגל והרגל נמצאות בד"כ במישורים ניצבים ולא מקבילים. בבדיקת האולטרהסאונד חשוב לשים לב לתנועתיות מפרקים נוספים, מראה השריר, הגב והמח.
אין הסכמה מה שיעור ההפרעות בחומר התורשתי במקרים של רגל קלוטה (clubfoot) ללא ממצאים נוספים.
אנליזה ממספר מחקרים (463 מקרים) הראתה סיכון של 1.7% -3.6% להפרעה בחומר התורשתי. למרות האמור לעיל יש ויכוח בספרות הרפואית האם יש צורך בדיקור מי שפיר מאחר ויש מחקרים הטוענים כי אין סיכון מוגבר במידה ונצפות רגל/יים קלוטות באולטרהסאונד ללא ממצא נוסף.
במידה ומום זה אובחן בסקירה מומלץ לבצע בדיקה מכוונת ביחידת אולטרהסאונד לאשר את האבחנה ולשלול מומים אחרים. בכ 10% מהמקרים יתגלה ממצא נוסף באולטרהסאונד חוזר או לאחר הלידה. לפיכך מומלץ לבצע מעקב אולטרהסאונד בשליש האחרון ולאחר לידה. יש מחקרים המציינים סיכון קטן לבעיות התפתחותיות ושיתוק מוחין (0-4%) במידה ואובחנה רגל קלוטה במהלך ההריון.
מומלץ לבצע ייעוץ גנטי וייעוץ עם אורטופד ילדים.
הצפי (פרוגנוזה) ברגל קלוטה תלוי במספר גורמים. אלו כוללים חומרת המום המקומי, מומים נילווים (כמו
מערכת העצבים השריר וכו) והפרעות בחומר התורשתי.
בעבר, הטיפול ברגל קלוטה לאחר הלידה כלל מספר נתוחים. בשנות החמישים הומצאה בארה"ב שיטה לא פולשנית על ידי דר פונסטי אינציו (ראי קישור לאתר למטה במקורות). שיטה זו נחשבת כיום לשיטה
הנבחרת לתיקון רגל קלוטה (clubfoot) עם שיעורי הצלחה של כ 95%. שיטה זו כוללת סידרת גבסים ליישור כף הרגל, נתוח (מינימלי) לשחרור גיד אכילס ולאחר מכן סד למספר חודשים. סד ליילי ישאר עד גיל שנתיים – ארבע. במידה והשיטה לא מצליחה יהיה צורך בניתוחים נוספים. כדאי להתייעץ עם אורטופד יילדים לגבי הפרטים.
למידע נוסף לגבי רגל קלוטה לאחר הלידה אנא ראו בבלוג: כף רגל קלוטה – Club foot – TALIPES EQUINOVARUS – לאחר לידה ויותר שנכתב על ידי דר אורי בלה (מומחה ברפואת ילדים ורפואה דחופה)
מקורות:
אולטרהסאונד במילדות וגינקולוגיה, קאלן, מהדורה חמישית, 2008
אולטרהסאונד של מומים מולדים בעובר, פלדיני וולפה, מהדורה ראשונה, 2007
Lauson et al. outcome of prenatally diagnosed isolated clubfoot, העיתון לאולטרהסאונד במיילדות וגינקולוגיה, ינואר 2010
Glotzbecker et al. Prenatally diagnosed clubfoot: comparing ultrasonographuc severity with objective clinical outcome עיתון אוטופדיית ילדים, ספטמבר 2010
תגובה אחת