שתי פנים לסקירת הפנים

הוראות משרד הבריאות (ונייר העמדה מס' 8 של החברה לאולטרהסאונד במיילדות וגינקולוגיה) בכל

הקשור לבדיקת הפנים של העובר בעת סקירת מערכות כוללות אך ורק בדיקת עיניים ושפתיים. שיעור הגילוי של מום בודד בבדיקת הפנים בסקירה לפי ההוראות הנ"ל היא בין 20 ל 40 אחוז. שיעור זה עולה במידה ויש יותר ממום בודד בפנים ועולה לאחוזים גבוהים כאשר סקירת הפנים מבוצעת ביחידה שלישונית (ביה"ח) בדיקה זו בד"כ מבוצעת במספר חתכים וטכנולוגיות שונות על מנת להדגים את כלי חלקי הפנים.

מומי פנים יכולים להופיע כממצא בודד או בשילוב עם מומים אחרים וכן כחלק מתסמונת. פנים בעלי צורה

לקויה (דיסמורפים) יכולים להעיד על תסמונות.

ניתן לסקור את פני העובר החל משב' 11 (השבוע בו מתחיל בצוע השקיפות) ועד לטרימסטר השלישי. בטרימסטר השלישי עקב מיעוט המים היחסי ותנוחת העובר שאינה משתנה הרבה יש קושי בבצוע בדיקת הפנים. הזמן האידאלי הוא בטרימסטר שני. לצורך סקירת הפנים העובר צריך לפנות עם הפנים לכיוון המתמר וצריך כיס מים בין הפנים לקיר הרחם.

כאשר סוקרים את הפנים מומלץ לראות את העובר במספר חתכים. חתך אחד הוא חתך הפרופיל (שאותו

כולם מזהים). בחתך זה ניתן לראות את צורת המצח, האף (עצם ורקמה רכה), חלק קטן מהחך והשפה העליונה, חלל הפה והלשון (כשהעובר פותח את הפה), חלק קטן מהשפה התחתונה והסנטר. לצורך בדיקת ארובות העיניים והעדשות יש צורך בחתכים אקסיאלים (רוחביים). לצורך הדגמת השפתיים והנחיריים משמתמשים בחתכים רוחביים וקורונליים.

מאחר ובדיקה תלת מימדית תלויה באיכות הדו מימדית של הבדיקה ניתן בחלק מהמקרים להדגים את פני העובר בתלת מימד. הבדיקה מאפשרת הדגמה פנורמית של חלקי הפנים והיחסים ביניהם. יש ויכוח בספרות הרפואית האם בדיקת

הפנים בתלת מימד מוסיפה לבדיקה בדו מימד. הרוב מסכימים כי בדיקת תלת מימד יעילה כאשר מתייעצים עם מומחים מתחומים אחרים לגבי מומים בפנים (לצורך הצגת המום) או על מנת להדגים את החלק האחורי של החך (אם כי מדובר בבדיקה שקשה לבצעה). כמובן שתלת מימד מאפשר להראות להורים תמונה ריאליסטית של פני העובר. ניתן לצפות בפנים בתלת מימד במספר אופנים, אופן מולטיפלנרי (בו רואים פרופיל, חתך רוחבי וקורונלי) – צורה זו עוזרת במידה ויש קושי להשיג חתכים אלו בנפרד. ניתן גם לצפות בשטח הפנים (כמו תמונה רגילה) וגם לצפות בעצמות.

סקירת הפנים הם חלק חשוב מסקירת מערכות העובר ומהווה גם מקור הנאה והזדהות של ההורים עם העובר

מקורות:

אולטרהסאונד במיילדות וגינקולוגיה, קאלן, מהדורה חמישית, 2008

נייר עמדה מספר 8, הנחיות לביצוע אולטרהסאונד בהריון, החברה לאולטרהסאונד במיילדות וגינקולוגיה, 2011