לפני עידן האולטרהסאונד, חשד לריבוי מי שפיר הועלה כאשר הרחם היה גדול מגיל ההריון, הרופא לא יכל לממש את אברי העובר דרך הבטן או כשלא ניתן היה לשמוע קולות לב עובר דרך פטוסקופ.
מאז עידן האולטרהסאונד (20 שנה האחרונות) מי השפיר נמדדים על ידי הערכת כמות מי השפיר כפי שנצפת בבדיקת האולטרהסאונד. בעבר מדדו את נפח מי השפיר. מאחר ושיטה זו היתה מסורבלת היא עברה מהעולם. כיום מודדים את כיסי מי השפיר בחלל הרחם. ריבוי מי שפיר מאובחן כאשר יש כיס של יותר מ 8 סמ'. שיטה מדוייקת יותר היא לחלק את הרחם לארבעה רבעים, למדוד את הכיס העמוק ביותר בכל רבע ולחבר את התוצאות.
לתוצאה זו קוראים אינדקס כמות מי השפיר או Amniotic Fluid Index באנגלית. אינדקס מעל 24 סמ' נחשב לריבוי מי שפיר. האינדקס נחשבת כשיטה המדוייקת ביותר הקיימת כיום להערכת כמות מי השפיר בחלל הרחם.
חשוב לציין כי הערכה סובייקטיבית (ללא מדידה) על ידי סונולוג מומחה טובה כמעט כמו מדידה אובייקטיבית. שימוש במדידה אובייקטיבית יעילה יותר באבחון סיבוכים אפשריים הקשורים לריבוי מי שפיר בהריון
בתאומים אין הסכמה על השיטה למדידת כמות מי השפיר. יש המחלקים את הרחם לשתיים ומודדים כל צד. יש המודדים את החלל ברחם כיחידה אחת ויש המודדים את הכיס הגדול ביותר בכל שק. מעניין לציין כי מחקר הראה שכמות מי השפיר בתאומים אינה משתנה לאורך הטרימסטר השלישי
אילו סיבוכים עלולים להופיע עם ריבוי מי שפיר?
ראשית חשוב לציין כי רוב מקרי ריבוי מי השפיר שאינם קיצוניים או מופיעים מוקדם בהריון חולפים לבד ואינם מעלים תחלואה או תמותה של האם או העובר. ברוב המקרים האלו הסיבה לריבוי מי השפיר נשארת עלומה. ככל שהריבוי קיצוני יותר כך גדל הסיכוי למציאת הסיבה ולסיבוכים.
הסיבוכים האפשריים מתחלקים לגורמים אימהיים או עובריים ולריבוי חריף או כרוני.
ריבוי מי שפיר חריף
ריבוי חריף בד"כ קורה מהר ומתגלה בטרימסטר שני. מצב זה אינו נפוץ.
ריבוי מי שפיר כרוני
ריבוי כרוני בד"כ מתגלה בטרימסטר השלישי וברוב המקרים האישה אינה חשה בו.
גורמים אימהיים לריבוי מי שפיר
סוכרת הריונית הוא הגורם הנפוץ ביותר (5-26% ממקרי ריבוי מי השפיר). בד"כ מדובר בסוכרת שאינה מאוזנת הייטב המתלווה במקרים רבים עם עובר גדול.
גורמים עובריים לריבוי מי שפיר
מומים מבניים והפרכות כרומוזומליות (חסר או עודף חומר גנטי) מהווים חלק לא מבוטל של מקרי ריבוי מי השפיר (8-45% בסדרות שונות).
הודגם במחקר כי הסיכוי למומים גדל ככל שכמות המיים גדלה.
הסיבה השכיחה ביותר היא בעיה במערכת העיכול. בד"כ מדובר באי התפתחות של חלק מהמערכת (כגון הוושט). בעיות אחרות (כגון חסר של קיר הבטן או הפה או החך, בקע בחבל הטבור או בסרעפת, היצרות חלק מהמעי ולבלב שאינו תקין) גם יכולים לגרום לריבוי מי שפיר. חשוב לזכור שברב המקרים של בעיה במעי לא נראה ריבוי מיים בין אם עקב ספיגה דרך הקרומים או עקב מעקף של האזור הבעייתי.
מומים במערכת העצבים המרכזית, לב, ראות, שלד, שריר ובכליות גם יכולים לגרום לריבוי מי השפיר.
אנמיה עוברית (1% – 10%) גם משוייכת עם ריבוי מי שפיר. מצב זה יכו להיגרם כתוצאה מנוגדנים נגד תאי הדם של העובר, זיהום בפרוו-וירוס, תלסמיה, טראומה ו G6PD )
ריבוי מי שפיר מופיע בשכיחות מוגברת בעוברים גדולים (בנשים ללא סוכרת)
כ 8-10% ממקרי ריבוי מי השפיר מתרחשים בהריונות תאומים. בתאומים זהים ריבוי מי שפיר בשק אחד ומיעוט באחר מציינים תסמונת בעיה באספקת הדם מהשליה לעוברים.
זיהומים לעובר גם יכולים ריבוי מי שפיר אם כי לא מדובר בממצא נפוץ בעת זיהום עוברי.
גורמים אחרים היכולים לגרום לריבוי מי שפיר
השימוש בליתיום (תרופה הנרשמת למצב פסיכיאטרי הנקרא הפרעה בי-פולרית) יכול לגרום לריבוי מי שפיר על ידי הפרעה ביכולת ריכוז השתן של העובר ופגיעה בלב.
מה הם הסיבוכים המיילדותיים הקשורים לריבוי מי השפיר?
ריבוי מי שפיר משוייך עם יתר לידות מוקדמות, פגות, ירידת מיים לפני המועד, היפרדות שלייה.
במקרים קיצוניים ריבוי מי שפיר יכול לגרום לכאב וקוצר נשימה. במקרים כאלה ניתן לבצע דיק
