GBS הוא חיידק (גרם חיובי) הנמצא במערכת העיכול והמין בכ 10-40% מהנשים ההרות.

למרות שהחיידק אינו גורמים תסמינים לנשים הנשאיות הוא אחראי למירב הזיהומים החידקיים בילודים עד גיל חודש וחצי. שכיחות הזיהום בארה"ב היא כ 5 ל 10,000 לידות חי. החיידק עובר מהאם לעובר בזמן הלידה. טיפול באנטיביוטיקה (בד"כ פניצילין) מונע זיהום ביילוד.
אתן יכולות לקרוא את הבלוג בקריאה רציפה או לקפוץ לשאלות עליהן עונה הבלוג:
מה גורמי הסיכון המצביעים על אפשרות לנשאות בחיידק זה?
אילו בדיקות מגלות את החיידק ?
מה עדיף, בצוע תרבית או מתן אנטיביוטיקה לפי גורמי סיכון?
מתי יש לבצע תרבית לפי הוראות משרד הבריאות?
האם אפשר לבצע תרבית בתחילת ההריון?
מתי אין צורך בתרבית ?
מדוע לא מטפלים בנשאות במהלך ההריון?
היכן ניתן לבצע בדיקה?
כמה זמן לוקחת תשובת התרבית?
מה לגבי אבחון מולקולרי?
מה עלות הבדיקה?
באילו מקרים נותנים אנטיביוטיקה במהלך הלידה ומתי מומלץ לקבלה?
מדוע לא לתת לכולן אנטיביוטיקה ?
מתי אין צורך בטיפול לפני או במהלך הלידה ?
האם הטיפול עוזר?
מה גורמי הסיכון המצביעים על אפשרות לנשאות בחיידק זה?
חום במהלך הלידה (מעל 38 מעלות צלזיוס)
לידה מוקדמת (לפני שבוע 37 מלא)
ירידת מיים מעל 18 שעות עד ללידה
ילוד קודם שאובחן עם זיהום בחיידק ה GBS
תרבית שתן חיובית ל GBS במהלך ההריון

תרבית נרתיק ורקטום או בדיקה מולקולרית בשב' 35-37 להריון
מה עדיף, בצוע תרבית או מתן אנטיביוטיקה לפי גורמי סיכון?
בארה"ב בוצעה עבודה בסוף שנות התשעים שהראתה כי לחמישית מהנשים שלהן תרבית חיובית לא יהיו גורמי סיכון. מחקר זה הניע את הגופים הרפואיים בארה"ב להמליץ על בצוע תרבית כבדיקת סקר לכל האוכלוסיה.
איגוד הגינקולוגים הבריטים באנגליה ומשרד הבריאות בישראל טוענים כי העבודה עליה מסתמכים הרשויות בארה"ב אינה מספקת וכי שימוש בגורמי סיכון יזהה אותו אחוז נשים שימצאו בסיכון לפי תרבית. עמדת משרד הבריאות כיום היא להסתמך על גורמי סיכון בלבד מאחר וגם שיטת התרבית אינה מושלמת. מחקר קטן טוען לכשלון של מעל 60% מהתרביות (הראה שב 16 מקרים מתוך 25 מקרים עם זיהום ביילוד התרבית הייתה שלילית)
מתי יש לבצע תרבית לפי הוראות משרד הבריאות?
רק בנשים עם גורמי סיכון כרשום לעיל
האם אפשר לבצע תרבית בתחילת ההריון?

לא כדאי מאחר ונשאות בתחילת הריון יכולה לחלוף. התרבית היא בעלת ערך ניבוי לחמישה שבועות.
נשים הרות שיש להן תרבית שתן חיובית ל GBS או נשים הרות שבעבר נולד להן תינוק שהיה לו זיהום ב GBS נמצאות בסיכון גבוהה למחלה ביילוד. בקבוצה זו מומלץ לתת טיפול במהלך הלידה ללא תלות בתרבית.
מדוע לא מטפלים בנשאות במהלך ההריון?
טיפול פומי (בכדורים) אינו מספיק לחיסול הנשאות ולכן עדיף לתת טיפול אנטיביוטי דרך הוריד (IV ) במהלך הלידה. למרות האמור לעיל, ממומלץ לטפל פומית בנשים עם דלקת GBS בשתן או הימצאות החיידק בשתן בכמות גבוהה (מעל 100 אלף מושבות בתרבית). עקרונות הטיפול במקרה זה הוא כבכל דלקת שתן או נשאות חיידקית בשתן במהלך ההריון. ההגיון במקרה זה הוא למנוע דלקת בכלייה.
באזור ת"א:
בקופ"ח כללית לפי בקשת האישה
תרבית ניתן לבצע במעבדות זר/רוזנבלט, גלובל-לב וכו' או דרך רופא פרטי.
בדיקה מולקולרית לא ניתן לבצע בשלב זה (המעבדות טוענות שאין דרישה)
בד"כ כמספר ימים.
שיטת ה PCR היא השיטה היעילה ביותר. שיעור הרגישות והסגוליות שלה מעל 95%.
התרבית עולה כ 150-200ש"ח + עלות בקור רופא (אם נלקחת על ידי רופא)
הבדיקה המולקולרית אינה מוצעת בשלב זה באזור תל-אביב למיטב ידיעתי

באילו מקרים נותנים אנטיביוטיקה במהלך הלידה ומתי מומלץ לקבלה?
מומלץ לקבל את האנטיביוטיקה כארבע שעות לפני הלידה במידת האפשר ובמקרים הבאים:
תרבית חיובית ל GBS
בעבר נולד לאישה יילוד שחלה בזיהום עם GBS
תרבית שתן חיובית ל GBS במהלך ההריון
במידה ולא בוצעה תרבית בהריון – לפי גורמי סיכון הרשומים לעיל
מדוע לא לתת לכולן אנטיביוטיקה ?
לכל טיפול עלול להיות תופעות לוואי (רגישות לתרופה)
באופן תאורטי, שימוש בלתי מוגבל באנטיביוטיקה יכול לגרום לבחירת זני חיידקים שיהיו עמידים לטיפול ואז לא יהיה לנו עם מה לטפל (עד כה לא קרה במקרה של GBS)
עלות היא גורם חשוב וצריך להוכיח שטיפול כזה ימנע את עלות הסיבוכים של אי הטיפול (גם לא הוכח עד כה)
מתי אין צורך בטיפול לפני או במהלך הלידה ?
כשיש תרבית שלילית בשב' 35-37
נתוח קיסרי מתוכנן (גם אם התרבית חיובית)
בדיקה והכנת צוואר לקראת לידה (בלון, סטריפינג וכו)
כן, לפי מחקרים קיימים, שכיחות הזיהום והתמותה בילודים המשוייך ל GBS, פחת ב 80% עקב הטיפול המניעתי. הטיפול מונע זיהום מוקדם (בתוך שבוע מהלידה) אך לא זיהומים הנרכשים מאוחר יותר.
מקורות:
חוזר מנכל משרד הבריאות שנת 2005
UPTODATE 2010 – טיפול מניעתי למניעת זיהום GBS בילוד