במה שונה הלב ברחם ולאחר הלידה?
על מנת להבין מה קורה בעובר צריך ראשית להבין מה קורה בלב בוגר (או לאחר הלידה)
על מנת לחיות הגוף שלנו דורש מספר אלמנטים חיוניים. אחד מהם הוא חמצן. החמצן זה נישא בדם. הדם מוזרם על ידי מנוע שנקרא הלב.
החמצן בעצם דרוש על מנת
לשחרר אנרגיה מחומרים אחרים אותם אנו אוכלים. בלי אנרגיה זו התאים ימותו (ואיתם גם אנחנו). החמצן מגיע מהסביבה דרך הראות ונספג לדם בתוך כלי נשא (סוג של אוניית משא) הנקראת המוגלובין (HB). אנייה זו שטה בכלי הדם מהראות ועד לרקמות. אניית המשא הזו גם משמשת להוצאת הפסולת שנוצרת בתאים כתוצאה מתהליך הפקת האנרגיה ונקראת דו-תחמוצת הפחמן (CO2). הפסולת הזו נלקחת על ידי האנייה מהרקמות לראות שם היא משתחררת לאויר העולם. בעצם יש כאן נהר דו-סיטרי המקשר בין הראות והרקמות. מאחר ולאניית המשא אין מנוע משלה, יש בגוף משאבה המזרימה את הנהר שבתוכה שטה האנייה. המשאבה הזו היא הלב. מאחר ומדובר בנהר הזורם לשתי כיוונים (בעצם שתי נהרות נפרדים הנקראים עורק ווריד) בין שתי יעדים עם הלב באמצע, המשאבה גם בנויה משתי חלקים. פשוט….
הלב של מבוגר גם הוא פשוט, צד אחד מקבל נוזל מהראות ומעבירו לרקמות והצד השני מקבל נוזל מהגוף ומעבירו לראות.
הסכמה משמאל מדגימה זאת בקלות
בעובר העיניינים מסתבכים ממספר סיבות:
העובר מתפתח בתוך הרחם ולכן הראות לא יכולות להיות פעילות. את החמצן (והמזון) שהעובר זקוק למחייה וגדילה הוא מקבל מהשלייה. אם זאת, כמות החמצן שהשלייה מספקת נמוך בהרבה מזה שהראות מספקות לתינוק לאחר הלידה. על מנת להתאים את המערכת לנתונים החדשים בוצעו מספר שינויים.
ראשית אניית המשא העוברית (מולקולת ההמוגלובין) שונה מזו בבוגר ויודעת לאסוף ולשחרר חמצן בתנאים הקיימים בעובר. שנית מאחר והראות אינן מתפקדות ובמקומן יש שליה, המערכת מחוברת לשליה ועוקפת את הראות.
אם נעקוב אחרי זרימת הדם מהשליה וחזרה כפי הנראה בסכמה הבאה נבחין כי הדם המגיע מהשליה מצטרף לדם המגיע מהגוף ונכנס לעליה הימנית [1]. חלק מהדם (עם הרבה חמצן) עובר
לעלייה השמאלית [10] דרך חור במחיצה (החלון הסגלגל) [2] הנמצא בין העליות רק בעוברים ומשם עובר לחדר השמאלי [3]ולרקמות [4]. מהרקמות, דם חוזר לשלייה [5] על מנת לפרוק את הפסולת וחלקו חוזר ללב הדם (המערכת שתעבוד בעתיד). הדם המגיע מהרקמות ללב, מגיע לעלייה הימנית [6] ומשם עובר לחדר הימני [7] ומשם יוצא לכיוון הראות. בדרך (ועוד לפני הראות), עובר רוב הדם דרך תעלה מיוחדת (דוקטוס ארטריוזוס) [8] המעביר את הדם לרקמות. מאחר והראות אינן מפקדות בשלב זה, אין טעם להעביר אליהם כל כך הרבה דם. חלק מהדם אכן עובר לראות [9] וחוזר מהראות לעלייה השמאלית [10]. נכון, מעט מסובך אבל כך העובר מקבל דם עם הרבה חמצן לרקמות המגיע מהשלייה ועוקף את הראות. חשוב לציין כי הדם המגיע מהשלייה ומהרקמות זורם באותו כלי דם אך בנפרד כך שדם עם הרבה חמצן לא מתערבב עם דם עם מעט חמצן. נשמע מופרך?
מדובר בתופעת טבע הנראת בנהרות שונים בעולם כפי שאתן יכולות לראות בתמונה הבאה:
לאחר הלידה השלייה מתנתקת מהעובר, חבל הטבור נסגר [1] ודם חוזר ללב מהרקמות בלבד. הראות מתרחבות ומספקות חמצן הסוגר את הדוקטוס ארטריוזוס [8] ןמפל הלחצים בלב סוגר את החלון הסגלגל [2]. בכך הופך מחזור הדם והלב העוברי למחזור דם ולב של בוגר.
הבנה של ההבדלים בין מחזור הדם והלב העוברי לבין זה של בוגר חשובים באבחון מומי לב מאחר ובעובר חלק מהמומים אינו בא לידי ביטויי בגלל ההבדלים הנ"ל.
