שקיפות עורפית מעובה – מה המשמעות ?

השקיפות העורפית היא בדיקת אולטרה סאונד בטרימסטר הראשון. הבדיקה טובה בניבוי הפרעות בחומר התורשתי בעובר ובעיות נוספות.NT thick

בשקיפות מודדים את העובי של הנוזל התת עורי בעורף העובר בין שבוע 11 ל 14.ֿ

השקיפות נחשבת כתקינה מתחת ל 3ממ׳ (מתחת לאחוזון 95 של האוכלוסיה הנמדדת).

הפרדה בין תקין ללא תקין נועדה לברור את הנשים בסיכון יתר (מעל 3 ממ׳) ולבצע עוד בדיקות על מנת לאתר עוברים עם תסמונת דאון ובעיות אחרות. אצל רב הנשים הללו ההריון יהיה

תקין ויסתיים בהצלחה. אם זאת, החלוקה הזו לסיכון נמוך וגבוהה יכולה לגרום לחרדה במטופלים המשוייכים כסיכון גבוהה עקב תוצאת הבדיקה. ויש מאמרים במראים כי יש זוגות שיפנו להפסקת הריון רק עקב תוצאת הבדיקה.

החרדה מוצדקת מאחר והסיכוי למומים בעובר (בעיקר מומי לב), הפלה או מות עובר ברחם, הפרעות בחומר התורשתי וסינדרומים גדל ככל שהשקיפות מוגברת. שקיפות עורפית מעובה מעלה את הסיכון לתוצאי הריון לא רצויים בין פי 3 לפי 6. מחקר מ 2021 הדגים אחוז גבוהה של צ'יפ גנטי לא תקין (4.6%) בנשים עם שקיפות מעובה (3.1-3.4ממ) בהשוואה לנשים עם סונר תקין (0.76%). לפי עבודה זו בדיקת NIPT בסיסית בלבד תפספס 41% מהשינויים שנמצאו על ידי הצ'יפ הגנטי (לציין שלא בוצעה השוואה ל NIPT מורחב). מחקר מ 2019 מצא שתסמונת נונן (גילוי דרך בדיקה גנטית ספציפית) מאד נפוצה (10%) עם שקיפות מעובה במיוחד בשקיפות מעל 5ממ.

התמדה של נוזל בעורף העובר לתוך השליש השני של ההריון (סקירה מוקדמת) הוא סימן לתוצאים לא מיטביים גם בנוכחות בדיקה גנטית (מי שפיר) תקינה.

אם זאת, חשוב לזכור כי הסיכון לבעיות פוחת אם הבדיקות הנוספות שיש לבצע בעקבות התוצאה, תקינות.

למשל, נמצא כי עד שקיפות של 4.5ממ׳ רב ההריונות ייסתימו בלידת עובר חי ללא פגם. אם בדיקת החומר התורשתי (במי שפיר או סיסי שליה) תקינים ואין ממצאים באולטרה סאונד במהלך ההריון מעל 90% מההריונות ייסתיימו בלידת עובר חי ללא פגמים גם עם שקיפות של עד 5.5ממ׳. עוד נמצא כי שיעור ההפרעה בהתפתחות בילדים שנמצא להם שקיפות מוגברת במהלך ההריון, אך ללא מומים מבניים (באולטרהסאונד) וגנטיקה תקינה (בבדיקת מי שפיר), אינה שונה משאר האוכלוסיה.

בתמונה למטה תוכלו להתרשם מטבלה המסכמת מספר עבודות בנושא

NT outcome

מה מומלץ לעשות אם השקיפות מוגברת?

ייעוץ גנטי. לאחר מכן בדיקת החומר התורשתי (על ידי סיסי שלייה או בדיקת מי שפיר). כמו כן מומלץ לבצע אקו לב עובר (שב 18-22) וסקירות (מוקדמת ומאוחרת) קפדניות. יש הממליצים מעקב צמיחה משב 28 וניטור עוברי משב 36.

לסיכום: למרות ששקיפות מעובה יכולה להעיד על בעיות בעובר, ברב המקרים העוברים יהיו תקינים.

שאלות נפוצות מההורים:

מי שיש לה תוצאת בדיקה שאינה תקינה יכולה להחליף דעות או להתרשם מסיפורים של נשים אחרות עם תוצאות דומות באתר הבא:

 http://community.babycenter.com/groups/a6728599/nuchal_translucency_ultrasound_information_group

דר אגמון ארנון

* הבלוג אינו מבטיח סקירת ספרות מלאה בנושא, מומלץ  להתייעץ תמיד עם רופא מומחה בתחום*

2 תגובות

  1. תודה רבה על הטבלאות אם כי ספרות ישנה
    באם שקיפות עורפית 3.2 , מי שפיר כולל ציפ ובדיקות מורחבות, סקירות תקינות, אקו לב עוברי תקין, וירוסים שליליים,nipt תקין מה הסיכוי לעובר עם מום כלשהו?

    1. שלום, תודה על ההערה. עדכנתי את הבלוג בעוד מחקרים הקשורים בהשלכות של שקיפות מעובה ובעיקר ההשפעות הגנטיות (הפוקוס של מאמרים מהשנים האחרונות). אני לא מכיר מחקרים חדשים יותר מאלו המצוטטים שבדקו תוצאות קליניות של שקיפות למעט אלו המובאים במאמר.

השאר תגובה

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הפרטים נשלחו בהצלחה