מי שפיר – בכמה משפטים
מי שפיר היא בדיקה להוצאת נוזל מי השפיר מהרחם. מי השפיר מכילים תאים עובריים שמקורם בעובר. על הדגימה ניתן לבצע מספר בדיקות אבחנתיות, הנפוצה בהן היא הצ'יפ הגנטי, בדיקה גנטית לעובר. לעוד מידע ראו בבלוגים הבאים: מי שפיר לכולן ?, מי שפיר – תבחינים ומי שפיר דף מידע.
איך מודדים כאב חריף ?
כאב חריף היא תחושה מורכבת בעלת מרכיבים פיזיים ונפשיים. כלים להערכה אובייקטיבית של כאב פותחו כבר בתחילת המאה העשרים. אחד הכלים הנפוצים להערכת כאב נקרא סולם אנלוגי חזותי (VAS) או בשפה פשוטה סרגל תחושת כאב. כאשר רוצים לבדוק כמה כואב למטופלת, מראים לה את הסרגל (בתמונה) ומבקשים שתצביע ותאמר כמה כואב לה. הסרגל מאפשר לכמת (מלשון כמות) כאב על ידי השוואה בין התשובות.
המח שלנו מווסת כמה כאב אנחנו מרגישות. לפיכך, רמת כאב משתנה במצבי רוח, תפיסת המציאות ועוד. למרות זאת, סרגל התחושות (VAS) הוא אחד הכלים שנחקרו הכי הרבה לאורך השנים ונמצא ככלי טוב להערכה של כאב. מאחר ויש שוני בתפיסת הכאב בין אנשים ומצבים הסרגל יעיל בהערכה יחסית, למשל רמת כאב לפני ואחרי מתן תרופה או רמת הכאב לפני ואחרי מי שפיר. יש הקוראים לקיבוץ רמות הכאב לשלישים. כאב קל בשליש תחתון של הסרגל יהיה רמת כאב קל, השליש האמצעי יהיה רמת כאב בינונית וכאב חמור ידור בשליש העליון של סרגל תחושת הכאב. חלוקה לקבוצות מאפשרת לרופאים לדעת שתרופה (או פעולה) עושה שינוי משמעותי כאשר מטופלת מדווחת שעברה מרמת כאב אחת למשנה (למשל מרמת כאב בינונית לקלה).
האם מי שפיר כואב והקשר בין חרדה וכאב במי שפיר
דקירה, כמו בדיקת דם אינה נעימה וקצת כואבת.
בבדיקת מי השפיר החרדה והכאב מועצמים עקב פחד מפגיעה בעובר, פחד מסיבוך אפשרי מהבדיקה ותוצאה גנטית לא תקינה.
מספר מחקרים בדקו את רמת החרדה והכאב בבדיקת מי השפיר.
יש אי הסכמה מה רמת הכאב במי שפיר. יש מחקרים שמצאו כי רמת הכאב והחרדה בינונית ואחרים שרמת הכאב קלה. למשל מחקר אחד מצא רמות כאב וחרדה בעת הפעולה בינוניות VAS = (3.8 בממוצע), מחקר אחר גם מצא רמות כאב וחרדה בינוניות VAS = (3.7 ו 4.6 בממוצע בהתאמה), אך אלו ירדו בצורה משמעותית לרמה קלה אחרי הפעולה VAS = (2.1 ו 2.8 בממוצע בהתאמה). מחקר נוסף שהתבסס על שאלונים ושיטת מדידת כאב שונה מ VAS מצא רמות כאב קלות בבדיקה. מחקר נוסף שבדק מספר מחקרים ביחד סיכם שרמת הכאב בבדיקה קלה ומקבילה לבדיקת דם.
נראה שלרב הנשים, רמת החרדה והכאב בבדיקת מי השפיר נמוכה ממה שהן מצפות.
מספר מחקרים בדקו גורמים שמעלים ומפחיתים את רמות הכאב והחרדה. למשל, נמצא שקושי טכני בפעולה או התארכות משך הפעולה מגדיל את רמות הכאב, בעוד רמות הכאב שנחוות נמוכות יותר בנשים שעבור את הפעולה בעבר. מספר מחקרים מצאו קשר ישיר בין חרדה טרם הפעולה ורמות הכאב בעת הפעולה.
בארץ נערכו שני מחקרים שבדקו רמות חרדה וכאב במי שפיר. שתיהן מצאו רמת כאב בינונית בין 3 ל 3.8 (VAS).
האם יש שיטות יעילות להפחתת חרדה / כאב בבדיקת מי השפיר ?
יכולתם של מספר התערבויות וטיפולים להפחית חרדה וכאב בבדיקת מי שפיר נבדקה.
כבר לפני עשור ויותר נמצאו מספר התערבויות שלא נמצאו יעילות בהפחתת רמות הכאב בבדיקה. אלו כללו עיסוי לרגל בעת הבדיקה, מריחת משחת הרדמה מקומית טרם הדיקור (כמו אמלה או ג'ל לידוקאין), זריקת הרדמה מקומית טרם הדיקור (כמו שמבצע רופא שיניים) ושימוש במחט קרה לדיקור עצמו.
בשנים האחרונות בוצעו מספר מחקרים שכן מצאו דרכים להפחתת רמת החרדה וכאב במי שפיר. שימוש בשקית קרח, נטילת אקמול, שימוש במשקפי מציאות מדומה ואף אקופונקטורה נמצאו כעילים בהפחתת רמות החרדה והכאב בבדיקה. נטילת אקמול חצי שעה טרם הפעולה הפחית את הכאב בפעולה וגם לאחריה. שימוש במשקפי
מציאות מדומה במהלך הבדיקה מפחית את הכאב מרמה בינונית לרמה קלה VAS = (3.8 ל 2.5 בממוצע).
סיכום מעלית
בדיקת מי השפיר כרוכה בחרדה וכאב.
רמות החרדה טרם הפעולה משפיעה על עוצמת הכאב.
אם זאת, ברב המקרים, הבדיקה מהירה ורמת הכאב קלה בלבד.
לנשים שעוברות אצלי את הבדיקה אני ממליץ לקחת אקמול חצי שעה טרם הבדיקה ומציע להם משקפי מציאות מדומה במהלך הבדיקה, שתי התערבויות אלו נמצאו כמפחיתות כאב במהלך ואחרי הבדיקה.
לקביעת תור התקשרו 0546740020
רשימת ספרות
לגבי בטיחות אקמול – מכתב של משרד הבריאות בנושא
UPTODATE 2025
Yeung AWK, Wong NSM. The Historical Roots of Visual Analog Scale in Psychology as Revealed by Reference Publication Year Spectroscopy. Front Hum Neurosci. 2019 Mar 12;13:86. doi: 10.3389/fnhum.2019.00086. PMID: 30914939; PMCID: PMC6423150.
Bodian CA, Freedman G, Hossain S, Eisenkraft JB, Beilin Y. The visual analog scale for pain: clinical significance in postoperative patients. Anesthesiology. 2001 Dec;95(6):1356-61. doi: 10.1097/00000542-200112000-00013. PMID: 11748392.
Ferber A, Onyeije CI, Zelop CM, O'Reilly-Green C, Divon MY. Maternal pain and anxiety in genetic amniocentesis: expectation versus reality. Ultrasound Obstet Gynecol. 2002 Jan;19(1):13-7. doi: 10.1046/j.0960-7692.2001.00606.x. PMID: 11851963.
Harris A, Monga M, Wicklund CA, et al. 2004. Clinical correlates of pain with amniocentesis. Am J Obstet Gynecol 191: 542 – 545.
Marom O, Weiner E, Gindes L, Mor L, Gury M, Toledano E, Alon AS, Miremberg H, Shalev J, Levy M. The effect of watching an informational video prior amniocentesis on maternal anxiety: a randomized controlled trail. Arch Gynecol Obstet. 2024
Mahmoud AM, Allam AR. Network meta-analysis of randomized controlled trials comparing the effectiveness of different treatments in reducing amniocentesis-associated pain and anxiety. BMC Pregnancy Childbirth. 2023 Nov 21;23(1):807. doi: 10.1186/s12884-023-06094-3. PMID: 37990174; PMCID: PMC10664350.
Melcer Y, Maymon R, Gal-Kochav M, Pekar-Zlotin M, Levinsohn-Tavor O, Meizner I, Svirsky R. Analgesic efficacy of virtual reality for acute pain in amniocentesis: A randomized controlled trial. Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol. 2021 Jun;261:134-138. doi: 10.1016/j.ejogrb.2021.04.024. Epub 2021 Apr 21. PMID: 33932684.
Tuaktaew T, Sudjai D, Pattanavijarn L. Oral paracetamol premedication effect on maternal pain in amniocentesis: a randomised double blind placebo-controlled trial. J Obstet Gynaecol. 2018 Nov;38(8):1078-1082. doi: 10.1080/01443615.2018.1450370. Epub 2018 Jun 8. PMID: 29884082.
Mujezinovic F, Alfirevic Z. Analgesia for amniocentesis or chorionic villus sampling. Cochrane Database Syst Rev. 2011 Nov 9;(11):CD008580. doi: 10.1002/14651858.CD008580.pub2. PMID: 22071854.
תגובה אחת